ילד גדול

עשר בלילה ואני מתחבא בין המעילים שבארון. אני שומע אותו נכנס הביתה, נכשל ומקלל. אם לא אצא יהיה גרוע יותר אבל, אני מתאפק. הוא תיכף יגלה שאין ארוחת-ערב ויבוא עם חגורה או סיגריה. 

אמא, שהוא קורא לה זונה בת-זונה, ברחה מזמן. 

אני ילד גדול! הולך לגן ולומד סיפורים. עכשיו הוא נזהר להשאיר סימנים איפה שלא רואים. כוויה בלשון, חבטה בביצים. ככה הוא קורא להם. אולי כי קל לרסק אותן. בפעם הראשונה הוא צחק, אמר שהוא עושה לי טובה כי תראו אותו מגדל ילד של זונה. המים בשירותים יורדים והוא נכנס לחדר. תיכף המעילים יזוזו. אני מחזיק חזק את הסכין. 

נכתב על-ידי
עילית שייר
סופרת, משוררת, פסלת ובאופן כללי ידידותית למשתמש. רוצה להיות דרקון כשתהיה גדולה.
הדף נקרא 113 פעמים
אהבתי חיבבתי
7 תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי