מבלי לפגוע בזכויות

צילום: יואב קרן

שפיגל ישב בסטודיו שלו ועבד כשנשמעה דפיקה בדלת.

מי זה יכול להיות?

הוא שם על עצמו חולצה וניגש לפתוח.

זה היה הדוור.

"אתה שלומי שפיגל?"

"כן", הוא ענה.

"יש לי מכתב רשום בשבילך. תחתום בבקשה".

שפיגל חתם, לקח את המכתב וניגש למטבח.

קשה היה לפספס את הכיתוב על המעטפה:

ליכטמן-שמשוני-מועלם משרד עורכי דין, מומחים לקניין רוחני ולזכויות יוצרים. 

מה הם רוצים מהחיים שלי?

הוא פתח את המעטפה. 

על המכתב, מעל הלוגו של משרד עורכי הדין, היה לוגו של מיקי מאוס.

ראיתי כבר הרבה דברים בחיים, חשב שפיגל, אבל כזה דבר עוד לא ראיתי.

הוא התחיל לקרוא:

לכבוד
מר שלומי שפיגל
המייסדים 38, כפר סבא

         הנדון: התראה לפני תביעת נזיקין בגין הפרת זכויות יוצרים

מבלי לפגוע בזכויות

בשם מרשתנו, חברת וולט דיסני בע"מ, אנו מבקשים להביא לידיעתך כי הסיפור המאויר פרי עטך "רונלד דק נלחם בחמאס" (להלן: "הסיפור"), שפרסמת בדף הפייסבוק שלך ובאתר האינטרנט שרשום על שמך, ואף הופץ במספר לא ידוע של עותקים מודפסים, מהווה פגיעה בוטה וחמורה בקניין הרוחני של מרשתנו, שכן הוא עושה שימוש בדמותו של דונלד דק, שהיא סימן רשום מוגן של מרשתנו.

אשר על כן, אנו דורשים ממך להסיר את הסיפור מהרשת בתוך שבועיים מיום מסירת מכתב זה וכן לאסוף את כל עותקיו המודפסים ככל שאתה יודע על קיומם.

במידה שלא תעשה כן, מרשתנו שומרת לעצמה את הזכות לעשות שימוש בכל האמצעים החוקיים והמשפטיים שעומדים לרשותה כדי למנוע פגיעה בוטה זו בקניינה הרוחני, לרבות תביעת נזיקין.

                                                       בברכה,

                                                                    ישעיהו ליכטמן, 
                                                                    עורך דין ונוטריון

"מה, הם התחרפנו?" אמר שפיגל בקול רם. 

הוא ידע שחברת דיסני קנאית לזכויות היוצרים שלה, לכן קרא לגיבור הקומיקס שלו "רונלד" ולא "דונלד". וגם הדמות המצוירת שיצר - ברווז במדי צה"ל, לבוש וסט מדוגם וחמוש במקלע מאג - הזכירה בקווים כלליים בלבד את הברווז של דיסני. 

שפיגל הוציא מהארון את בקבוק הגלנפידיך 12 ששמר להזדמנויות מיוחדות, מזג לעצמו חצי כוס והוסיף כמה קוביות קרח.

עוד לא צהריים וכבר אני שותה, ציין לעצמו.

בזווית העין הוא ראה את התמונה שהייתה תלויה על הקיר מול הדלת.

מתי זה היה? 2007? 2008?

טיול בר מצווה לפריז. אבא ובן. הוא ואיתי מצולמים ביורו-דיסני עם דונלד דק. שפיגל נזכר שהוא חשב אז איזו חרא של עבודה זו, להיות יום שלם בתוך תחפושת של ברווז. 

2007. ברור. איתי היה אז בן 13.

כמה הוא חלם להגיע לדיסני ולפגוש את גיבור ילדותו, דונלד דק.

ליד התמונה מיורו-דיסני היתה תלויה התעודה הממוסגרת:

"צל"ש מפקד פיקוד הדרום מוענק לסמל איתי שפיגל ז"ל, על שהראה חתירה לניצחון, אומץ לב ואחוות לוחמים בקרב בסג'עייה במבצע צוק איתן".

ולידה עוד תמונה, של איתי במדי ב', עם המאג והחיוך הנצחי.

אותה תמונה שהופיעה אז בעמוד הראשון של העיתון.

"שייזדיינו כולם", אמר שפיגל וזרק את המכתב לפח.

נכתב על-ידי
יואב קרן
הדף נקרא 234 פעמים
אהבתי חיבבתי
10 תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי