בוגדנותי

הכלום העצב הדלות

לא צריך לברוח מהם

בסופו של דבר בצילם חסיתי

עוד מימי נעוריי

ואיתם אני מרגיש בבית

ולמרות שאני מנסה להתמרד

ולפלס את דרכי אל עבר הנוצץ

המבריק הבוהק המפתה

אני תמיד אדע בסוף לאן אני שייך

והדי אן אי שלי תמיד

יציב מולי את בוגדנותי

ויעמיד אותי במקום

נכתב על-ידי
אלמוג קורן
הדף נקרא 17 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי