החור של אדם
איתי שקד
23 למאי
·
2 דקות קריאה, 232 מילים
נקי ועמוק, רך ובורדו עם מעט שערות בתוליות, החור של אדם היה הדבר הסקסי ביותר שאכלתי מימי. תוך כדי שהוא רוכן מעלי, הפוך עם ישבנו השחום בתוך הפרצוף שלי, בולע אותי בעוז ועיני מתהפכות מרוב תענוג, לשלוח לשון לתוך החור שלו זה כל מה שרציתי לעשות בחיים האלה. גן עדן.
חשבתי על אבא שלי. חשבתי על אמא שלי. חשבתי על אמא שלי אוכלת את אבא שלי. הרגשתי בוגר. חשתי מוגשם. מצוץ עד העצם וחופר עם הלשון עמוק בתוך החור המתוק של אדם, הייתי מאושר כמו שלא הייתי הרבה זמן. הרגשתי אהבה. לו. לי. לנו... רומנטיקה שפועמת בחזה חזק עד שהלב כמעט ומתפוצץ עם הגוף כולו, חורים ונקבוביות, באורגזמה חשמלית. טסתי לשחקים. ריחפתי בשכינה וכל מה שחשתי שם, עירום על הספה, עם הגוף של אדם מתחכך בי ומתרגש, זאת תשוקה אמיתית של לב ונפש מחוברים, מזיעים ומתנשפים, וחבוקים כגוף אחד. לנצח.
***
הוא מעולם לא אמר שהוא אוהב אותי. אדם היפה מחזר אחרי בעדינות עד שפני הופכות לאדומות מסומק של מתיקות, קורא לי נסיך ומלאך ומביא אותי לאורגזמות מטורפות, אך עדיין, אני לא יודע - מה הולך ביננו? זאת הפעם הראשונה שאני חש תשוקה כלפי מישהו בלב, בגוף ובנפש, מרגיש את החור הרך נמס לי בפה תוך כדי שאני גומר את נשמתי לתוך שפתיו הבשרניות, ואינני יודע - האם אני אוהב אותו? התשוקה שזורמת בגופי ומאירה את מוחי, זאת אהבה? ויותר מכך -האם זה הדדי? האמנם אנחנו שותפים לאותו החלום? אני לא בטוח. אינני יודע.
המשך יבוא.