אף פעם לא הייתי בפריז
בעצם כן ביקרתי בפריז פעם, עברתי בה ליתר דיוק, בקטנה, באישון ליל וברכבת לילה, בדרך ממילנו לאמסטרדם. בערך בשלוש או בארבע לתוך האשמורת התיכונה, הרכבת עצרה בתחנה המרכזית של עיר האורות. הנערה הקרואטית שנסעה איתי בקרון כבר נרדמה והייתה דממה. קמתי, ירדתי מהרכבת לרציף והסתכלתי לצד ימין. רציף ענק, ארוך, שומם ודממה. הסתכלתי לצד שמאל, ואותו דבר - רציף ענק וריק, דממה, אף אחד לא עולה ולא יורד מהרכבת. הסדרן שרק שהרכבת תיכף יוצאת. עליתי בחזרה לקרון ונכנסתי לתא. הנערה הקרואטית שכבה על המושב מכוסה בשמיכת צמר. התלתלים הג'ינג'ים שלה התבלגנו על הריפוד המיושן. לא ידעתי אם גם אני רוצה לישון עד שנגיע לבריסל, או שבא לי ללכת לקרון של המסעדה, לשבת על כוס גדולה של אמריקנו מהביל, ולצפות מהחלון כיצד הרכבת חוצה את אירופה הלילית לכיוון צפון.
המשך יבוא