דף #5414

אני אהיה איתך. אני מבטיחה מכל הלב. נשבעת בכל היקר לי. נשבעת שאהיה איתך ברגע שאהיה מסוגלת לפקוח את העיניים, לראות את השמש מחייכת אליי בחלון ולחייך אליה בחזרה. כשאפקח את העיניים ואזכר בשביל מה אני חיה בכלל.

אני תמיד אהיה שם בשבילך, אני רק צריכה למצוא את העוגן בחיי שיעזור לי לשלח את ספינת המשא של כל הכישורים שלי שכל הזמן רק תקועה במזח ולא מפליגה לשום מקום.

אני אעטוף אותך בזרועותיי ואחזיק בך בכל כוחותיי בשנייה שאפסיק להזדקק לאחוז בשברים של עצמי בשרידי היכולת שלי כדי שלא אתפרק.

החזקתי כל כך הרבה דברים, אנשים, נסיבות והשלכות הרסניות בחיי, ועכשיו אני לא מסוגלת להחזיק את עצמי.

תסלח לי על זה, בבקשה, ואל תלך.

אני מבטיחה לך שאני אהיה איתך תמיד. ברגע שאשלים עם העובדה שאני זה מה שאני, ולעולם לא אהיה יותר מכך.

תסלח לי שאני לא מסוגלת להיות איתך היום.

אבל מחר יום חדש.

מחר אני אקום מהמיטה.

מחר יהיו לי כוחות להילחם עלינו.

מחר.

אבל האם תהיה כאן מחר?