*

*

החיים אוזלים לאט לאט

בשרשרת אינסופית

של כוסות קפה וקולה וסיגריות

של שלוש פעמים ביום תרופות

חיים בעייפות כרונית

בקרים של שיעולים כבדים

לילות של קוצר נשימה וחנק

ובחלומות אתה סוס דוהר למוות

מוכה כלבת

עם קצף בפה ועיניים אדומות

*

הבית הזה צריך להיראות כמו החיים שלי

ערימות זבל בכול מקום

כתמים בדלי סיגריות ואפר על הריצפה

כיור סתום ותולעים וג'וקים

מקרר מלא באוכל ישן ורקוב

בקבוקי קולה ריקים מתגלגלים בכול פינה

שקיות ישנות וקרועות בכול מקום

וסירחון של חיים נרקבים

*

אילו רציתי הייתי אומר משהו

אבל אני מילותיי מגמגמות

שיריי נימולי קול ולשון

אולי אני בעצם כבר מת ולא ידעתי

מה חשוב לומר ומה לא

ובינינו – מי מקשיב שם למעלה?

מי מקשיב פה למטה?

פעם עוד רציתי לומר משהו

פעם עוד האמנתי

שיש מי ששומע אותנו כשאנו בוכים

אבא בשמיים או אימא אדמה

שישלחו יד מנחמת ללב דואב

אך כיום אני יודע

בית הכנסת

ובית המשוגעים

הם אותו שני הצדדים של אותו מטבע