אַהֲבַת הַמִּדְבָּר שֶׁלִּי

אֶת קִפְלֵי הַזִּכָּרוֹן 
פָּרַשְׁתִּי בְּעָגְמָה 
בּוֹחֶנֶת מֵחָדָשׁ אֶת אַהֲבַת הַמִּדְבָּר שֶׁלִּי 

מִנֵּצֶר הָפַכְתָּ לְנֵפֶל 
עֲקֻבָּה מֵחֲמַת הַשָּׁנִים סְכוּפָה בְּאֹפֶל 

כַּסּוּמָא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַזְּמַן  
בְּנִצְחִיּוּתוֹ הָאֵין סוֹפִי 
יְעַמְלֵן רִגְשׁוֹתַי 

אַךְ אַתְּ הָפַכְתָּ לִי לַכֶּתֶם פָּז  
לְחִידַת נְעוּרַי 

אַהֲבַת מִדְבָּר