קוקטייל מתוק בכאילו
אני שמח שעזבת, כי אהבתי אותך.
חולשת האהבה מול סבל הבדידות.
אפילו העולם מגלגל עיניים.
ההבעה השלווה הזאת על הפנים שלך, מכורבלת בשמיכה בתנוחה המוזרה הזאת שלך.
אני כמעט מאמין שאפילו השמש פרצה את התריסים כדי להציץ דרכם עלייך, כי אני יכול להישבע שסגרתי אותם אתמול, בדיוק כשאמרת שהרעש של הצרצרים מפריע לך לישון אבל שאני ספיציפית יכול להמשיך לדבר.
אני לובש את מעיל ה"אתה נראה כמו חצי דוב" החום הגדול הכבד, שכמעט שובר את מתלה המעילים אבל לא אותי. בינתיים.
"עלים כחולים ולימון קפוא", אבא אמר אז אבא יודע.
הקוקטייל הנכון בבר הנכון, איטליה יודעת לגרום לי לחשוב שכל הבעיות שלי נפתרו רק כי יש לי טעם מתוק בפה וכי טוב לי בעיניים.
היא מזכירה לי אותך.
חדר רחב עם וילונות מקושטים, עיצוב ויקטוריאני, ורוד לבן וכחול כהה בדיוק בשביל נסיך מלכותי בסטוץ עם ילדונת חסרת שם.
היא הציעה לי להישאר עד הבוקר, אבל אף אחד לא בא בהתראה כזאת קצרה כדי להישאר.
העבר מרמז על העתיד והמלך הוא עירום.
כל כוח ביקום מתנגש בכוח נגדי ודומה לו, וכל גבר חסר אחריות או ביטחון כבר ימצא כל הצדקה לכל מה שלא נכון לפחות עד שיהיה מאוחר מדי.
אלף מנורות סגולות מעל דוכני הפסטיבל, ואני אתן להם להשתקף בבקבוק המריר - פותר הבעיות שלי עד שארים את הראש והשמש תביא את אור ה"קדימה, הביתה" שלה.
אותה שמש.
שבעה נרות של נשות הדשא והמטפחות הלבנות זה שילוב של רוחניות, ירח, מנטליות קהילתית וקצת "זה מרגיש כמו זהות חדשה, עד שאחזור לארץ" שאני כמעט עובד על עצמי שהיא לא שם.
אני כבר מזהה את כל התבניות, את כל החיוכים האקזוטיים ויודע איך זה יגמר.
כשכלי השחמט נופלים מתחת לספה, חושבים כמה צעדים קדימה ולא מרימים אותם.
היא תחמם את הגוף ולא את הלב, זה יעבור מחר, זה לא ישתבח עם הזמן.
אפשר להפיל הכל על עצמי של העתיד ואם הוא דומה לי הוא יבין.
היא טרקה את הדלת של האוטו שלי.
מה השעה עכשיו?
תמיד סגרת את הדלת בשקט כשיצאת, כי חשבת שאני ישן, אבל אפילו הגוף שלי מבין שבלהעריך מחוות כאלה יש יותר פואנטה מבלישון.
אולי ביקום מקביל לא הייתי מתעורר לזה.
ישן למחוות שלך, עפעפיים שחורות, דחליל בשדה ורדים, שומר על עצמי מרגשות, לא מודע, שורשי וסטטי.
מספיק עיוור כדי לא לבעור ולא להיות שווה את הכוויות, קוביית קרח בחוף הלבבות.
אבל לא אצלנו.
סיגריה עם אודם במחזיק הכוסות גורמת לי לתהות מה מזיק יותר לבריאות.
בכל מקרה כבר לא נשאר ממנה כלום.
אני תוהה אם יש לך חרטות, ומה אני רוצה שתהיה התשובה.
אני תוהה אם זה בכלל משנה.