אני זכרון

חורף נוסף

נוסך תקווה

תווי פני מטושטשים

נמהלים בטיפות הגשם 

חורצים עורי בקילוחי דמעה. 

עיני מבזיקה כברק

 זיכרון רועם חולף ללא שוב, 

נצרו זכרי, הנציחו שמי...

אחזו חזק, אל נא תרפו ממני

דעו, הייתי ביניכם על אף כי איני.