גור כלבים חלק שני
אופיר מלכי
17 לאוקטובר 2021
·
4 דקות קריאה, 726 מילים
כעבור חצי שנה, פגשה באחת מסדנאות המחול המקודש, בעודה רוקדת בחן על ראש גבעה לצלילי מוסיקה שקטה ומוזרה, את טומאש הבודהיסט ההונגרי. זו היתה שעת זריחה ועיניה העצומות נפקחו לרגע בעת שהתנגשו זה בזה ברכות
"כמו שני כוכבים בחלל" תיארה אחרי כן את ההרגשה הפילאית שאחזה בה בעת שפקחה עיניים מופתעות ופגשה במבט תכול אפור. " הרגשתי שהנשמות שלנו עתיקות ומכירות זו את זו כבר גלגולים רבים" אמרה. הם נקשרו זה לזו ראשית, נפשית ואנרגטית ולבסוף, העביר טומאש, רוקח במקצועו, את מטלטליו המועטים אל בית מגוריה. טומאש, גבר שמנמן גבוה וממושקף [שהוריד משקפיו בעת שרקד ולכן ככל הנראה התנגש בה על אותו ראש גבעה זכור לטובה], הפגין עדינות וחמלה כלפיה וכל יצור חי כמתחייב משבועתו. למרות הנסיבות הרוחניות שבה נפגשו, גילתה לשמחתה שיש ביניהם התאמה מינית. היא היתה רעבה למגע גברי במידה רבה יותר מכפי ששיערה וגופה הבשל והמתורגל זיהה את העונג הצפון בו ושיחזר בקלות וללא מאמץ את הנשימה ואת הריכוז הנדרשים.
"זה באמת כמו לרכב על אופניים" חשבה בפליאה בעת שגופה כמו מאליו הפיק טווח צלילי הנאה מהנמוך והאיטי ועד לגבוה והסוער " לא שוכחים איך לעשות את זה". לשמחתה, טומאש התגלה כמאהב מלא תשוקה וכלל לא ביישן "אישה מרגישה מתי הגבר שאיתה באמת אוהב את הגוף הנשיי" אמרה לחברתה שביקשה לשמוע את כל הפרטים אחרי ליל האהבים המתמשך
" הדרך שבה הוא נשם את הריח שלי ממש התכרבל לתוכו והתמלא בו. הלשון שלו ...הסבלנות האיטיות הרגש . הוא לקח את הזמן"
אצל החברה עברה צמרמורת וגרונה לרגע יבש. ג'ולייט נאנחה אנחה מלאת רגש. "חשבתי שמעל לגיל חמישים כבר אי אפשר להתאהב, לחוש תשוקה . אבל כל מה שאני יכולה לחשוב עליו היום זה מתי יגיע הערב ונפגש שוב".
אין פלא שתוך שמונה חודשים החליטו להינשא. בהשפעתו עברה לדיאטה טבעונית ואלה ששבה מטיול ארוך אחרי צבא בדרום אמריקה גילתה שיש לה אב חדש. בעקבות תגובתה הבלתי נלהבת,[ נעלה עצמה בחדר האמבטיה ואיימה לחתוך את עצמה באמצעות קוצץ הציפורניים], הפנתה אותה ז'ולייט לפסיכולוג. כך נכנס לחייה שחר. הגבר המי יודע כמה, בשרשרת גברים ששברו את ליבה. הראשון היה אביה . היתר נבעו ממנו כמו שורת המספרים האינסופית שנבעה מהספרה אחת. ‘רק באפס אין ריבוי’ הסביר טומאש ‘ידעת שההודים המציאו את הספרה אפס?’ ג'ולייט שייטה ביניהם חמושה בקנקני תה ירוק וחייכה באהדה. אלה העריצה אותה על כוח עמידותה. אחרי כן ,כשיצאו לחצר המרוצפת, שאלה :
‘איך את עושה את זה? ממשיכה הלאה’?
אימה הרהרה בשאלה " אין לי את האפשרות לא להמשיך. כל אחד יכול למצוא סיבות להרגיש אומלל. החוכמה היא לחפש ולמצוא תחומים בחייך שבהם יש לך חופש בחירה ולבחור להיות שם". אלה בכתה ‘אני מתגעגעת אליו’ אמרה. ‘אין יום שאני לא חושבת עליו’.
מתוך הבית נשפכו צלילי מוסיקת עולם. טומאש עמד מואר באור הצהוב של מנורת המטבח והדיח את הכלים. מתנועע קלות לקצב המוסיקה. עשן הסגריה שהניח במאפרה על השייש, ריחף ועלה מעל לראשו כהילה. אלה כרכה את זרועה סביב מותנה של אימה והן הביטו בו בשתיקה. אלה חשה שהשתיקה מאחדת אותן. ג'ולייט חשה שהשתיקה מפרידה ביניהן.
" ומה יקרה אם אשליך עצמי מהחלון"?הרהרה בקול במפגשה השבועי עם שחר. מסיירת תוך כדי דיבור בחדר בקומה השש עשרה, מציצה מהחלון הרחב אל הנוף שמתחת.
הם היו נפגשים בשנתיים האחרונות, מגיל 22 עד עתה כשמלאו לה 24 שנים. היא לא היתה בטוחה שיש איזה שהוא שיפור במצב רוחה. אך ג'ולייט וטומאש שילמו עבור הטיפולים והיא נהנתה מההקשבה האמפטית. מצרך נדיר בחברה בה האסרטיביות זוכה לשבחים מופלגים על חשבון תכונות כמו הכלה וסובלנות.
שחר הביט בה במבט משועשע.
‘ לא נמאס לך להקשיב לשטויות שלי’?
‘אני יודע שכשאת מדברת ‘שטויות’ זה כי מתקרב משהו משמעותי ’.
אלה התבלבלה . לא היה לה מושג מה קינן קרוב לפני השטח וביקש לפרוץ. כל מה שרצתה היה להרגיש מוגנת בקליניקה הלבנה כשהעולם החיצון נמצא כולו מחוץ לדלת
‘אני לא רוצה להרגיש שום דבר’ אמרה ‘עייפתי מלהרגיש’.
‘לזה חיכיתי’ קרן שחר לעברה. ‘זמננו תם"
בדרכה אל הדלת, התריסה: ‘בכל שבוע אני נלחמת בעצמי להגיע לטיפול".
‘אני יודע’ הרצין ‘את נאבקת בנטייה לנטוש אותי לפני שאני אנטוש אותך’. מבוישת עמדה מולו מריחה את ריח הבושם שלבש. משהו יבש עם שמץ של קטורת. ונאבקה בדחף לחבק אותו.
הפגישה נחקקה בזיכרונה מפני באותו שבוע פגשה בסופרמרקט את אנדריי. אנדריי האוקראיני היה אל נורדי. גבוה רחב כתפיים עיניו כחולות נוקבות שערו בהיר גולגלתו מגולחת בחלקה התחתון מה ששיווה לו מראה קשוח של חבר כנופיה כתובות הקעקע על זרועותיו, הוסיפו למראה הבריון הכללי. המבט שנתן בה בעת שהתכופפה לקחת גבינה מהמדף התחתון היה מלא זימה גלויה וחוסר הבושה שלו גרם לה לשמוט את החבילה הקטנה. הוא חייך חיוך יודע כל הרים את הגבינה והניח אותה בידיה שנפתחו לעברו כמו מתוך חלום.