טרוניה

למה היא חייבת להיות יפה?
הרי יכול להיות לה אופי של מכשפה!
למה אנחנו כלכך מנוונים,
שאנחנו צריכים יופי חיצוני שיעורר לנו את המנגנונים?
איזה יתרון אבולוציוני יש בזה? מה זה נותן?
אני לא מצליח להתגבר על זה וזה פשוט מעצבן!

הרי אישה היא לא תכשיט, היא בת אדם!
ובתוך כל אחת מהן מסתתר עולם.
בחלקן עולם תפל ובחלקן עולם מרהיב,
אך אין לזה קשר אם פניהן קורנות זיו.
אז גלו לי נא, מה הוא מותר האדם מן הבהמה?
כל פעם שאני חושב על זה אני מתמלא כלימה.

"יפה היא על כן יאהבוה" משורר דגול כתב,
וקשה לי למצוא החפצה גדולה מזו עכשיו.
אבל אולי, פה קבור ההסבר ,
דווקא אם חושבים מנקודת מבט של משורר,
שעל מנת להנציח את אהובתו על דף, 
מהלל את יופיה הוא וקושר לה כתרי זהב,
ואנו שמינקות לאותם השירים חשופים ולומדים מהם איך להרגיש,
זאת מבלי שיזהירנו איש,
שמדובר פשוט בפורנוגרפיה של הנשמה,
שלא שירי אהבה אלו כי עם שירי זימה.
וכך דור אחר דור הולך ומתקלקל,
במקום עם הלב, עם העיניים הוא לומד להסתכל.

אז נכון, אני מקולקל, כנראה כבר ללא תקנה,
אבל אני חושב שלא תוכלו להתעלם מהמסקנה,
שיש למנוע גישה לאותם שירים,
מכל מי שעדיין לא מלאו לו עשרים.