שוק הפשפשים (זכרונות ילדות 2)

כמה אנקדוטות בנות יותר מארבעים שנים ממקום שנקרא "שוק הפשפשים".
כן, פעם השוק לא היה מקום של מסעדות והיפסטרים, אלא כמה רחובות, כמה סמטאות והמון אדם המציע מיני מינים של סחורות בשיטת המיקוח...

1

אבי זיכרונו לברכה אהב לאסוף שטרות כסף ומטבעות ולעתים אף היה סוחר בהם. עיקר המסחר והאספנות התרחשו בשוק הפשפשים באחת מכמה חנויות שהיו סמוכות האחת לשנייה.
אבי, שהתיידד איתם היה יושב איתם לעתים קרובות.
יום אחד התלוויתי אליו לשוק ונכנסנו לחנות החביבה עליו.
לאחר זמן אבי יצא לראות מישהו והשאיר אותי בחנות.
קיבלתי בתודה כוס תה.
ואז נכנס למקום מישהו כבן 30 ושאל את בעל החנות אם הוא מסוגל להעריך עבורו אוסף מטבעות ושטרות של אביו.
בעל המקום שאל את הצעיר, "אתה רוצה למכור את האוסף?"
ענה הצעיר, "לא, ממש לא. אבי נפטר ורציתי לדעת אם האוסף שווה משהו".
"מאה אחוז", השיב הבעלים, הוציא מכיס חולצתו "לופה" של שענים והבחור הוציא מתיקו כמה אלבומים בהם שכנו המטבעות והשטרות.
בעל החנות פרש אותם על שולחן התצוגה, הביט בהם בקפדנות אחד לאחד, בחן אותם דרך ה"לופה", רשם מספרים שונים על בלוק נייר, מחק ורשם, מחק ורשם ולבסוף מסר לבחור הערכה על שוויו המשוער של האוסף.
לא אמרתי מילה כמובן, אבל היות ואני בנו של אבי וראיתי אותו לא פעם מתווכח עם אחרים על שווי של מטבע או שטר מהוה מיד הבנתי שבעל החנות העריך את שווי האוסף בפי כמה וכמה מערכו האמיתי.
כשהלך הבחור המרוצה שאלתי את בעל החנות.
לרגע הוא שתק, ואז חייך ואמר לי, "ברור שנתתי לו הערכה גבוהה מידי, מה אכפת לי שהוא יהיה מאושר? שיחשוב שיש לו אוצר בבית? לי זה לא עולה כסף. שנית, נאמר שהוא ירצה בכל זאת למכור את האוסף – הרי אלי הוא לא יבוא, נכון? אז מה אתה חושב שהוא יחשוב על הסוחרים האחרים שיציעו לו מחיר ריאלי? הוא יחשוב שהם גנבים ושאני הישר באדם, לא?"
לא התאפקתי ושאלתי, "אבל מה עם אחרי זה הוא יבוא אלייך?"
ושוב קיבלתי חיוך, "מה אתה חושב? אין באוסף שלו שום דבר באמת נדיר שאני רוצה. פשוט אומר לו שכרגע אני לא צריך את הדברים שלו כי יש לי".

2

איש מבוגר מכר את מרכולתו מתוך שמיכה דקה שהייתה פרושה על הרצפה באחת הסמטאות.
מרכולתו כללה כמה חפיסות קלפים, סכיני גילוח, עפרונות, מחקים, קוביות שש-בש ושאר פריטים מסוג זה.
לזכותו ניתן לאמור כי האיש ראה ברכה בעמלו.
התעכבתי פעם לידו וראיתי כי את הכסף שהוא מקבל מהאנשים הוא מכניס לתוך קופסה קטנה של "נס קפה".
שמתי לב שליד אותה הקופסה ישנה קופסה נוספת ריקה.
המשכתי לעשות סיבוב בסמטאות השוק ואחרי כחצי שעה חזרתי שוב וראיתי שהפעם האיש מכניס את הכסף מהמכירות שלו לקופסה השנייה.
שאלתי אותו למה הוא צריך 2 קופסאות?
התשובה הייתה כדלקמן:
בקופסה הראשונה אני מכניס את הכסף שמיועד לקנות סחורה למחר. אחרי שאני ממלא אותה, בקופסה השנייה אני מכניס את הרווח שלי לאותו היום.

3

זקן אחד מוכר בקבוקי מים, הוא לבוש כמיטב המסורת האידישאית היישר מהאופנה האחרונה במאה שערים. מגבעת לראשו, זקן לבן ונאה מעטר את פניו, בגדיו שחורים וגרביו לבנים.
לידו הוא הציב קרטון שעליו נכתב:
"מים קדושים סגולה לבנים זכרים. באחריות."
גברים ונשים עצרו לידו, קראו את השלט, והחליפו אתו כמה מילים.
האיש הצביע על הקרטון וזקף את ידו השנייה בכף יד פרושה: חמש לירות לבקבוק מים.
רק דבר אחד הוא אמר, במאור פנים: "אם לא יצליח לכם – אני מחזיר את הכסף".
והאנשים קנו.
זמן מה מאוחר יותר שאלתי אותו לפשר הדבר, הרי ברור שהבקבוקים מלאים בסתם מים מהברז... והיות והכירו אותי שם בשוק, נחשבתי ל"מקומי", הוא השיב לי:
"תראה קובי, בכל מקרה, לחצי מהאנשים שקנו את הבקבוקים ייוולד בן זכר. לחצי השני כנראה ייוולדו בנות אבל ראשית, רוב הסיכויים שהם לא יזכרו את העניין של הבקבוק, בסך הכול 5 לירות. וחוץ מזה, אם יחזרו, אחזיר להם את הכסף. אחריות לא?"

4

ליד אחת הסמטאות מישהו הניח על שולחן זמני ערמת חולצות טי שרט ובמרכזן שלט:
חולצה אחת 10 לירות
3 חולצות ב- 40
ואם בטעות מישהו חושב שאיש לא קנה 3 חולצות בבת אחת – אתם טועים.