יום רגיל

זה התחיל כמו עוד יום רגיל.

כבר תקופה שהיא מנסה לגרום לפגישה הזאת לקרות.

״מתי הבנת שהוא אדם רגיל ולא הדמות שיצרת?״

בהיתי בה ארוכות בזמן שהיא לגמה מהקפה ומחכה לתשובה ממני. לא היינו חברות טובות או חברות בכלל. הכרנו פעם באירוע משותף. 

״זה היה יום רגיל. לא קרה שום דבר מיוחד. הוא אמר משפט אחד שאמר עשרות דברים טובים ובתוכם שקר אחד שהספיק לי כדי לוותר על חיים שלמים״.

בעיניה דמעה שהתחילה להזדחל לה על הלחי. ״הוא ראה אותי גם״ היא אמרה.

הסתכלתי לכיוונה כמישהי שלא מבינה או לא רוצה להבין, מה הכוונה.

״הוא לא האיש שחשבתי״ היא פישטה את התשובה. ״גם אצלי זה התחיל כמו עוד יום רגיל כשגיליתי שהתאהבתי באדם רגיל.״

הסיפור שלך לא דומה לשלי״ הרמתי את קולי.

היא המשיכה מבלי להתייחס לטון התוקפני שלי ״…וכשסיים לשחק איתך במשחקים של גדולים, הוא עבר לשחק במגרש של הילדים. הוא לא השתלט על הרגשות שלו ואני לא על שלי, וביום לא רגיל במיוחד, הגיעה דמות חדשה על תקן שחקנית נוספת במשחק.״

היא לגמה מהקפה והסתכלה אל עבר העוברים והשבים בחוץ.

זה כבר לא יהיה יותר עוד יום רגיל חשבתי לעצמי. נשענתי עם הידיים על השולחן והסתכלתי אל תוך כוס הקפה הריקה שלי, מחפשת תשובה.