דני

כבר כמה שנים יחד, מי זוכר. שלוש בעצם. שנתיים מתוכם כבר גרים יחד.

כשהצעתי לה לגור יחד זה כבר לא היה גחמה של רגע, אלא הבנה שאנחנו בונים יחד משהו מיוחד, חזק, מאד אנרגטי ואוהב.

איפה כל זה נעלם ?

שוב אני לבד במיטה. התקלחתי והלכתי לישון. והיא לא כמו שעמיר לב אומר מתרחצת שעתיים אלא סתם תקועה מול המסך, בטח שוב ברי-ראן אינסופי של חברים.

נרדמתי.

הרגשתי שהיא נכנסה למיטה, כמו בהתחלה, עירומה. היא נכנסה מתחת לפוך ונצמדה אלי לגב. החזה שלה דוקר אותי. וככה חיבקה אותי חזק. אולי חמש דקות, אולי שעתיים.

ואז שלחה לאט את היד אל התחתונים שלי, בעדינות מרגשת. וכאילו אני מנסה להתעלם, בידיעה שבזה בטח לא אוכל להתמיד יותר מדי. וכשכבר לא יכולתי, היא התרחקה, סובבה אותי על הגב, וירדה לי.

מתישהו הבאתי אותה לנשיקה, השכבתי אותה על הגב, והתחלתי לנשק את כולה - את הצוואר, החזה, הבטן, ולאט אל האגן המהמם שלה.

אני אוהב לענג אותה, להרגיש את השמחה שלה מתפשטת.

אבל הפעם היא ליטפה את הראש שלי ואמרה "עזוב דני, בוא אלי"

אז עזבתי, ובאתי אליה, כולי בכולה, כולה בכולי. ואחר כך - אחר כך היא נכנסה להתקלח, ואני קמתי, התלבשתי, ויצאתי מהבית. נמאס.

מי זה דני ?