מתה באביב

עֵת לִשְׂמֹחַ

הַטֶּבַע מִתְפַּשֵּׁט

וְחַג אָבִיב מַגִּיעַ,

יַלְדוּתִי מִתְחַדֶּשֶׁת בְּצֶבַע לָבָן

קוֹל הַתְּפִלָּה מִתְנַגֵּן עִם רֵיחַ עַרַק וְיַיִן.

שִׂמְלָה נִרְצַחַת

וְהוּא מַמְשִׁיךְ כְּהֶרְגֵּלוֹ. 

וְהִיא, חַיָּה בְּכָל עוֹנוֹתֶיהָ

וּמֵתָה בָּאָבִיב.