בדידות לאורך הקשת בענן
איתי שקד
17 ליולי 2021
·
3 דקות קריאה, 523 מילים
* * *
בעשר השנים האחרונות, בתוך הזוגיות ההומואית, הרגשתי שעברתי לחלום אחר, מגובש ומקביל לסטרייטיות בכימיה ובצרחות ההנאה, אך ברגשותי ובמחשבותי הפרטיות, לא יכלתי להמנע מתחושה של עצבות. חיי השתנו לגמרי והסתדרו לטובה, אך בעומק הדברים, אותה מועקה של חוסר סיפוק נמשכה. הפעם חשבתי שזה נובע מכך שאני לא מוצא סימביוזה עמוקה כמו זו שהיתה לי בקשרים עם נשים שאהבתי; את ההכלה ללא תנאים מבנות הזוג שהיו לי, שהעניקו לי תחושת בטחון של אהבה הוליוודית, שאיננה, לכאורה, הדינמיקה שיש לי כיום. נהגתי לחשוב, מה, בן זוגי לא אוהב אותי באמת? אני לא מביע את עצמי מספיק ברור כדי שיבין שאני לא חש מוכל? או- האם בגלל שאני דוהר על הרצף הדו מיני, אנחנו לא יכולים למצוא הבנה ביננו? וגם- האם בגלל שאני יתום, ואינני יודע עד הסוף מהי תחושה של בטחון אישי, אינני מסוגל למצוא שלווה בקשר הומוסקסואלי? ביני לבין עצמי לא ידעתי מה הם גבולות האהבה בחיבור בין שני גברים. האם אנחנו מרגישים אותו הדבר? האם אנחנו באמת מרחפים ביחד, באותו סרט, על אותה הקשת? לא ידעתי מה לחשוב.
* * *
המשכתי לחיות עם השאלות הללו, עם אותה תחושה של חוסר סיפוק וחוסר שלמות, אך ככל שהאהבה עם הבן זוג פרחה והקשר הפך למשמעותי ויציב יותר ויותר, קרה דבר מופלא. התחלתי להרגיש שהשאלות שהבטחון מהזוגיות מעורר, כמו מי אני, מאיפה אני בא ולאן אני הולך, מחליפות את הואקום הרגשי של תחושות הניכור. שמתי לב, שככל שהקשר מתמשך ומעמיק, הבטחון הנפשי גובר, והבנתי, שאם אמצא במסגרת הזוגיות פתרונות לשאלות אשר טורדות את נשמתי, אמצא תשובה ומזור לרגשותי הקשים.
* * *
בסופו של דבר ירד לי האסימון והבנתי, שקבלה עמוקה ואמונה שלמה במערכת היחסים שאני נמצא בה, מהוות סגירה של המעגל הפנימי ויציאה מכלא הבדידות. הבנתי שזו בחירה שאני עושה, לקבל ולאהוב את הקשר שאני נמצא בו, וזו גם בחירה לקבל ולאהוב את החיים ההומוסקסואלים שאני חי, בגאווה ובשמחה. האם יכלתי להגיע לתובנות האלה במסגרת של זוגיות הטרונורמטיבית? אינני יודע. זה קרה בעבר. כעת, כשכל מה שמסביב מרגיש נכון ויציב, אני יכול סוף סוף לפנות פנימה וליהנות מתשובות שמתקבלות מעולם האהבה שיצרתי עם הבויפרנד. הכרוניקה של הבדידות נעלמת כשמגיעים לשלב של התמודדות אמיצה, עקשנית ומתוקה, עם כל הפחדים שמקורם בעבר ועם כל החלומות ששואפים, בגאווה, לעתיד.
