ההתנקשות

1.

האישה עם מטפחת הראש הצבעונית מתקדמת במעבר בצעדים מדודים, דוחפת לפניה שתי שקיות גדולות עולות על גדותיהן. אחריה פקעת צפופה של אנשים, חלקם מנסים לעקוף אותה ללא הצלחה. חם והביל. המזגן לא פועל. האוטובוס מזנק קדימה וכולם מתנודדים מעט, אוחזים בידיות הפלסטיק הצהובות המשתלשלות מהתקרה. כשהיא מגיעה לחלק המרווח יותר, עם המושבים היחידים, היא נצמדת לצד ודוחקת את השקיות ברגלה. גבר גדול בסווטשרט כחול דהוי שועט קדימה ואחריו שתי נערות נשענות אחת על השנייה וכמעט מועדות. עוד גבר, צעיר, אוזניות רוכבות על ראשו חולף במעבר שהתפנה, חותר אל אחורי האוטובוס ומתיישב על המדרגה ליד הדלת האחורית. האישה עם המטפחת מפנה את ראשה לכל הכיוונים, אבל נותרת על עמדה. הגדול עם הסווטשרט משתחל אל בין העומדים מול הדלת האמצעית, שולף טלפון מיושן מכיס המכנסיים ומתחיל לנהל שיחה קולנית בשפה מזרח אירופאית. היד האוחזת בטלפון מגוידת ועליה קעקוע קטן באדום וירוק. 

האוטובוס עוצר בחריקת בלמים. רכב דו גלגלי מגיח מצד הרכב וחוצה את הכביש בניצב לאוטובוס. פני הרוכב נותרות קבועות לפנים. הנהג מקלל ואז ממשיך בנסיעה. על פניה של האישה עם המטפחת נוצצת זיעה. 

2.

איש צעיר מחנה את אופניו הממונעים ליד פתחה של מסעדה. מארגז המטען הסגור בקדמת האופניים הוא מוציא חבילה קטנה עטופה בנייר חום. מכיסו הוא מוציא מכשיר טלפון ומעיין בתמונת תקריב שהעלה למסך. הוא נכנס, עיניו עוברות בין הסועדים ומתמקדות בשולחן קרוב למטבח, בפנים החדר. זה שולחן מרובע קטן, על פניו פרוש עיתון, נשען על מלחיית עץ גבוהה. איש אפור שיער, מרכיב משקפיים, מעיין בו. הצעיר עוצר לפני השולחן, סוקר את התצלום בחלק העיתון המגיח מעל המלחייה, נוף כפרי של עננים ומתחתיו הכיתוב: 'ציפורים בכפר חיטים'. 

"החבילה שלך" הוא אומר.

אפור השיער מרים את מבטו, משתהה רגע ומסיר את משקפיו.

"איך מצאת אותי?” הוא שואל

"במשרד שלך אמרו שתהייה כאן" 

הצעיר מהסס ואז ממשיך בדיבור מהיר יותר

"תגיד, איפה זה בכלל כפר חיטים"?

"כפר חיטים"?

"כן, זה שבצילום, בעיתון שלך"

המבוגר מרים את העיתון והצעיר הופך אותו לכיוונו ומצביע על התמונה המטושטשת מעט של הנוף הכפרי, עם הכיתוב תחתיה.

המבוגר מקרב את גביניו ואז בוצע חיוך קל את פניו. 

"שמע"הוא אומר ובוחן את פניו של הצעיר, "זה הישוב הראשון של חומה ומגדל. יודע מה זה?" הוא ממתין לתגובה. הצעיר רק ממשיך להביט בו, ידו, שאוחזת עוד בחבילה, לצד גופו. "אחד המקומות הכי יפים בארץ הזאת" ממשיך המבוגר, אבל קולו מאבד תנופה. הוא מפנה פניו אל עבר ידו של הצעיר ועיניו מצטמצמות.

"הכל בפנים"?

"אין לי מושג, אני רק השליח" עונה הצעיר ומניח את הצרור על העיתון, מועך אותו. מסתובב וממהר לצאת.

3.

האוטובוס עובר את הרמזור ופונה ימינה. לאחר שהוא מתיישר לגמרי ומתקדם כחמישים מטר, נשמע קול פיצוץ מכיוון הרחוב ממנו פנה. הנהג מקלל ועוצר בבת אחת. 

רגע קצרצר של דומייה, ואז נשברים אל השקט קולות רבים. מהרחוב עולים צלצולי אזעקה וצפירת מכוניות, בפנים אנשים מאיצים בנהג להמשיך, אחרים דופקים על הדלתות ומבקשים שייפתח מהר. 

האישה עם המטפחת הצבעונית מנסה להרים את השקיות ולהידחק אל הדלת, הגבר גדל הגוף בסווטשרט הכחול מקדים אותה ומזנק לפניה מטה. היא גוררת את השקיות ויורדת אחריו. עומדת ובוחנת את העוברים ושבים. שתי הנערות שירדו אחריה אוחזות זו בזו, ולרגע תולות בה מבט, אך לבסוף נפנות משם. הגבר מתקדם בהליכה מהירה במעלה הרחוב, הפוך מכיוון הפיצוץ. לאחר מטרים אחדים הוא מוציא את הטלפון מכיסו ואומר מספר מילים, שוב באותה שפה. 

האיש הצעיר על האופניים עוצר ליד האישה עם המטפחת. 

"איפה היית" היא צועקת אליו. "אני דואגת לך". הזיעה על פניה מתעבה. 

הוא מושך בכתפיים. 

"עבדתי, אני עובד".

"עכשיו אתה לא עובד" היא קובעת. "קח" והיא דוחקת לכיוונו את השקיות הגדושות ברגלה. 

הוא מרים שקית אחת ומניח אותה בארגז בקדמת האופניים כך שהיא נשענת מעט על הכידון. את השקית השנייה הוא מעלה אל מושב האופניים כשידו תומכת בה. האישה נאנחת ואז מושיטה יד ומלטפת את עורפו. 

"אין דבר, אתה ילד טוב" היא אומרת בשקט. "מרוויח יפה. בא, נלך הביתה".

הם מתחילים לצעוד לצד האופניים. 

מאחוריהם עולים צלילים של סירנות רבות.

4.

באוטובוס שחזר להתקדם הצעיר מרכיב האוזניות מסיר אותן מראשו, ומביט דרך הדלת האחורית על הרחוב שנפקק, הבעה שלתמיהה על פניו. 

5.

בשכונה הקטנה, נפתחים חלונות הדירות בבניינים הצפופים ככל שהאור מתמעט והחם מתפוגג. מבתים רבים בוקעים קולות מהדורת החדשות המרכזית. 

'פיצוץ החריד היום את רחוב קרליבך בתל-אביב סמוך לשעה ארבע אחר הצהריים. בפיצוץ נהרג גבר בן שישים ושמונה המוכר למשטרה. חשד לחיסול חשבונות בין ארגונים עבריניים. המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתור גבר כבן ארבעים בעל אזרחות לטביה, המבוקש לחקירה'. 

איש צעיר יוצא מאחד הבניינים, הוא מתעכב בכניסה, מוציא מכיסו חבילת שטרות ומונה אותם בדקדקנות. אחר כך הוא מקפל את השטרות וטומן אותם עמוק בכיס מכנסיו, מתיר זוג אופניים ממונעים ממנעול שהצמיד אותם למעקה המדרגות ויוצא ברכיבה.