סמדי

את הדרינק הראשון, שתיתי עוד באוטו.

אשואל המניאק אסף אותי ואת דורית מהבית שלה

עוד לפני שעזבנו את החניה של הבלוק שלה ביוספטל הוא דחף לי ליד פחית קפואה של אקסל, המניאק, לא סיפר לי שהוודקה כבר בפנים, למרות שכנראה שגם אם היה מספר הייתי שותה ת'פחית. 

אוהבת לבוא דלוקה למסיבות האלה. 

אצל החארות, כל סיבוב עולה עשרים וחמש שקל.

אז נסענו בטיוטה של יניב, הרדיו צורח, כל הרחוב שומע אותנו, נוסעים ליומלדת של ורדית בדיימונד.

לבשתי את הג'ינס הלבנים הצמודים, ואת הגופיה עם הזהב, והנעלי עקב שלי עם זהב גם כן, הלוואי שאביטל יבוא.

את הסיבוב השני עושים כולם בחניה של הדיימונד

ממש בכניסה לרחוב המוסכים.

הבקבוק עובר מיד ליד, מפה לפה.

יניב, אשואל, דורית, זינו, סרגי ואני מעבירים אותו בשקט

שלוק קטן והלאה, מוצצים, יונקים. כאילו את הכח לסלקטור אנחנו מוצצים מהבקבוק.

שימות אמן הוובה הזה, את אף פעם לא יודעת אם את נכנסת או לא, הכל תלוי במצב רוח שלו.

תני ללב לרוץ קדימה, אל תביטי לאחור, שחררי קצת מהלחץ ותיזכרי בטוב

תיקחי תזמן, אל תאמרי לאן אני כאן..

אין, אין, אין על דודו אהרון מתה עליו, עושה לי צמרמורות בכל הגוף.

רוקדת עם מיטל, יודעת שאביטל מסתכל מרגישה את העיניים שלו בגב שלי

מרגישה אותן אצלי על התחת

השיטה בדיימונד היא לקנות בקבוק של בירה בתחילת הערב ולסחוב איתו הכי הרבה שאפשר, אבל החארות, לא מפעילים את המזגן בכוונה. אני כולי רטובה, והפילזנר שלי כבר יבשה כמו הנשמה שלי.

חם לי, אני מתה, חייבת לשתות משהו

אולי לכן, כשמנש  נדחף ביני לבין מיטל, באמצע הריקוד והגיש לי את הכוס הארוכה עם הוודקה תפוזים, עם הקרח בפנים, חטפתי לו את הכוס מהיד, ושתיתי אותה בשלוק אחד, בערך.

לא סובלת ערק. איכס, מגעיל אותי הריח.

והטעם מגעיל אותי אפילו יותר. לא יודעת איך יצא שהוא עומד מעלי, על השולחן ושופך לי ערק איילים לתוך הפה, כולם צורחים, אני שומעת אותם, וערק נוזל לי על הפנים, ועל הגופייה ואל תוך הגרון.

איכס לא סובלת ערק

איפה מיטל? 

ומי תופס לי את הראש  רוצה להסתכל הצידה רוצה לראות את מיטל. 

ולמה כולם כל כך צורחים.

ולמה פתאום כולם בשקט