בֵּין שְׁנֵי עֲנָנִים

עַכְשָׁו אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בֵּין שְׁנֵי עֲנָנִים
מַבִּיטָה עַל כֻּלָּנוּ מֵעַל,
מְבַשֶּׁלֶת סִיר אֹרֶז לְכָל הַנִּינִים
עִם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וּבָצָל.
וְלַמְרוֹת שֶׁשָּׂבְעוּ תִּדְחֲפִי עוֹד צַלַּחַת
אַחֶרֶת אַתְּ שׁוּב תִּתְרַגְּזִי,
עִם עוֹף, וְעִם גּוֹנְדִי וְסֶלֶק אָדֹם
וּפַיְרֶקְס שֶׁל חוֹרֵשְׁט סַבְּזִי.

תִּשְׁאֲלִי "מָה נִשְׁמָע? וְ"יֵשׁ עֲבוֹדָה?"
וְ"אֵיךְ כְּבָר אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים?"
וְתִגְּשִׁי לַמִּטְבָּח לְהוֹצִיא עוֹד פֵּרוֹת
אֶל סָלוֹן מְכֻסֶּה בִּשְׁטִיחִים.
תְּסַפְּרִי עַל הַפַּעַם שֶׁהִגִּיעַ גַּנָּב
וְנִשְׁאַר לְנַשְׁנֵשׁ פִּצּוּחִים,
וְנִצְחַק אֵיךְ גַּם הוּא הִתְפַּתָּה וְיָשַׁב
לֵהָנוֹת כְּמוֹ אַחֲרוֹן הָאוֹרְחִים.

תִּזָּכְרִי בְּחִיּוּךְ בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל שִׁשִּׁי
וּבְלִי לַחַץ תַּדְלִיקִי נֵרוֹת,
תִּקְרְאִי לְעַצְמֵךְ תְּפִלָּה חֲרִישִׁית
בִּשְׂפָתַיִךְ שֶׁכְּבָר מַכִּירוֹת.
וַאֲנַחְנוּ נִזְכֹּר אֵיךְ דָּאַגְתְּ וְהִקְשַׁבְתְּ
לְכֻלָּנוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים,
וְנִבְכֶּה וְנִצְחַק מִלְּמַטָּה - כְּשֶׁאַתְּ
יוֹשֶׁבֶת לָךְ בֵּין עֲנָנִים.

לסבתא ציפי, שהלכה אמש לעולמה