פילוסופיה

לאחרונה נשאלתי על ידי עצמי 'לאיזה זרם פילוסופי הנני שייך?' תשובתי לשאלה זו הייתה כי אני מאמין בחיה והנח לאחר להיות, ושאל כאשר הנך סקרן ללא כל חרטה.

כאשר עצמי רצה כי ארחיב מעט, הנדיתי בראשי וטענתי כי אירועים נוטים לחזור על עצמם אך לעיתים עוטים הם צבעים אחרים, ריחות שונים ומגע שונה.

אך אין זה אומר שהם אינם אותם אירועים.

לכן כל שנותר לנו, מחפשי ייחוד איזוטרים שכמותנו, הוא להמשיך לנוע. רצוי מלווים בחיוך, המיועד לאיזוטרים הרנדומלים בהם אנו נתקלים ביום יום, חברינו לספסל האוטובוס ושותפינו לתור, הלא הם-

אנחנו.

כך לפחות, השבתי לעצמי, הקיום יקבל תפנית נעימה, והחיוך לא יהיה זר יותר לעולם.