כמה מרחק
כַּמָּה מֶרְחָק בַּחֵצִי הַמֶּטֶר שֶׁעוֹמֵד בֵּינֵינוּ
אֲנִי, אֶל הַחַלּוֹן מוּל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה. אַתָּה
בְּגַבִּי, מִתְלַבֵּשׁ מוּל אֲרוֹן הַבְּגָדִים הַפָּתוּחַ. כַּמָּה כַּעַס וְעֶלְבּוֹן
נִדְחָסִים לְתוֹךְ חָלָל שֶׁמִּתְרוֹקֵן. רַק בָּעוֹר
מַבְהִיק רֶטֶט קַל מִתְּנוּעַת גַּרְעִין הַגּוּף הַתָּם שֶׁמְּבַקֵּשׁ וְדוֹחֶה בָּהּ בָּעֵת.
תִּקְוָה לְהַתְלוֹת בָּהּ.
מָתַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בָּכִיתִי. מַשֶּׁהוּ לֹא עוֹבֵד כְּמוֹ פַּעַם.
אַרְבַּע יָדַיִם לִתְפֹּס באַרְבַּע שְׁכָמוֹת, לְבַקֵּשׁ,
סְלִיחָה שֶׁתִּשְׂתָּרֵג מַעֲלָה כְּצֶמַח מְטַפֵּס,
לְשַׁמֵּשׁ אוֹתָנוּ לִשְׁאֵרִית חַיֵּינוּ יַחַד, עֲבֻתָּה וַחֲזָקָה
שֶׁתְּכַסֶּה עַל כָּל מָה שֶׁעוֹד עָתִיד לָבוֹא
עָלֵינוּ, חוֹף מוּעָד לְפֻרְעָנוּת, חַסְרֵי אוֹנִים מִפְּנֵי
רְעִידוֹת הָאֲדָמָה שֶׁל מַעֲמַקִּי נַפְשֵׁנוּ.
נַחְשׁוֹלֵי זַעַם גּוֹאִים מִן הַשֵּׁפֶל, שׁוֹאֲבִים וּפוֹלְטִים,
שַׂקִּיּוֹת, בַּקְבּוּקִים, עָלִים, רְעָפִים, לְשׁוֹנוֹת, לְבָבוֹת, יָדַיִם
לֶאֱחֹז בֶּעָנָף יָבֵשׁ, לְשַׁפֵּר אֶת כֹּשֶׁר הָעֲמִידָה עַד
הָאָבִיב, אוּלַי אָז יַפְצִיעַ נִצָּן מֵחֶסֶד הַלַּחוּת שֶׁטָּמוּן כְּמוֹ
אוֹצָר תַּחַת שִׁכְבַת הָאֲדָמָה הַסְּדוּקָה, לְהוֹשִׁיעַ
אָז נִשְׁאָף אֲוִיר בְּפֶה פָּעוּר כְּמוֹ שְׁנֵי דָּגִים שֶׁהוּשְׁבוּ לְמַיִם
אָז לְבַטֵּחַ אֶבְכֶּה, כְּמוֹ בַּהַתְחָלָה, אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי,
רֹאשְׁךָ מְעֻלָּף עַל חָזִי, שׁוֹקֵעַ בָּעֶצֶם הַנְּמַסָּה,
גֻּמָּה חַמָּה, פּוֹעֶמֶת
זְרוֹעוֹת, רַגְלַיִם, צַוָּארִים
קְלוּעִים בְּצַמָּה שֶׁל אֵיבָרִים, יָדִי צָלְלָה
אֶל תּוֹךְ גַּבְּךָ לִלְפֹּת אֶת הַלֵּב, אֲחוּזֵי פַּחַד, מִהַרְנוּ
לַעֲשׂוֹת יֶלֶד