ארמון של מחשבות

היא חיה בארמון של מחשבות,

מבוך של רגשות.

החדרים בו היו צפופים בחלקיקי העבר.

המעברים היו שטופים באורו של ההווה.

והחלונות, יחד עם האופק הוורדרד,

שיקפו לה את נוף העתיד.

היא טיפסה על הקירות,

קפצה מחדר לחדר,

התרוצצה במעברים -

היא ניסתה והיא עדיין מנסה,

לגעת בעתיד.

אבל כמו האופק האינסופי,

העתיד תמיד יחכה לה בחוץ.

והיא בפנים,

חיה בארמון של מחשבות.