דף #8103

תחת עץ     

איני יודע למה עליי לקבל כל בקר מקלחת צוננת של מים מעליי, אך זה עושה לי די נעים. סך הכול במהלך היום מצטברים עלי מיני פסולות ביניהן: צואת צפורים, נוצות נושרות, קיא וכן תוצרים של בעלי חיים חולים, שהחליטו לטפס עליי, כדי להשתין ולחרבן . לאחר מקלחת הבקר- אני מנער היטב עליי וענפיי ,זוקף צמרתי ומוכן לקבל את פני היום החדש.                                                                   מתחתיי זוג תיכוניסטים נפגשים בקביעות ליד גזעי ומחליפים מלות חיזור מתחנחנות וצעירות: "מה נשמע , נאווה? התכוננת למתמטיקה להיום? היה חומר קשה, שלא ידעת לפתור?" והיא עונה בלאקוניות של חנונית מצטיינת: "לא פתחתי ספר או מחברת, החומר היה לי משעמם וקל מדיי, נמאס לי להוציא עליו את העיניים שלי, מה אתך? השקעת, אני מבינה מהשאלה, לא חראם על החיים הצעירים שלך, שתבזבז על מקצוע שכזה? בסוף גם המוכר בשוק יידע יותר טוב חשבון משנינו בשביל לחשב את הרווחים שלו בסוף יום העבודה! אתה לא מבין שבשביל להצליח צריך מזל לא תחת!" חתמה את דבריה בחשיבות מרשימה."                                                                                                          לאחר שיחתם הרעננה של הצעירים, עברה רוכבת אופניים שבדית מתנדבת בקיבוץ, שהחליטה ללמוד את רזי היישוב הישראלי מהסוג "קיבוץ". היא שועטת לעבר הפלחה, לקטוף תפוחי זהב, כפי שלמדו אותה לומר, וחיוך רחב אינו מש משפתיה. בצמתה הזהובה היא מדוושת על אופניים לעבר המטע, יכולת לחוש את משק כנפי אושרה טופחים על חזה מבפנים, מחיים ומעוררים אותה לחדוות העבודה.                                                                                                 מזכיר המשק חלף רק לפני רגע לידי נסער כולו, אדום מחימה יוקדת. הוא "עלה" על החברה' שגנבו מהקופה בלילה אחד סוער שלושים אלף שקלים, כשמזג אויר לא המליץ לאיש ואפילו לכלבים לצאת ממלונתם. הוא הלך הלוך ושוב תחתיי מתלבט כיצד יזמנם לחקירה, מה יאמר להם, כיצד ילכוד אותם בהודאה , איזה עונש ינקוב עבורם, האם בסכום כסף כפול בריבית או עונש חברתי, להחרימם! אשתו סוניה הצטרפה אליו כעבור חצי שעה של הסתובבות שלו בחוץ. היא הייתה הרוח המפייסת שביניהם. "מוטי, חבל לקחת ללב, תן למשטרה לחקור, זה לא התחום שלך, רק תפשל ויהיה חומר ללעוג לך על ידי החברים" פסקה בהחלטיות. הוא פכר כפות ידי וזו לזו והחל לחשוב בכיוון אשתו אט אט.                                                      מספר עלים שלי נשרו לבין כפותיו והסיחו לבו ממחשבותיו, אך גם הרגיעו אותו. הוא תפס עלה אחד בידו מולל אותו, הריח את ריחו ונזכר בימי נעוריו, איך להט יצועם שלו ושל רעייתו סוניה,עד מה יפתה בעיניו, ומה יפה היה לשהות בטבע וליהנות ממעשה האהבים. הרהר בחיוך משובה על עצמו: "איזה יצור אני, קופץ מכעס לרומנטיקה, סוניצ'קה לא סתם קוראת לי איש הקצוות," התעשת ואמר לה: "באמת, לא כדאי לי לשבור את הראש בעסק לא שלי, מוטב, אלך מחר למשטרה המקומית ואפקיד בידיהם את התיק , ואנו נעסוק בענייננו קרץ לה קריצה רב משמעית.