פולניה זה כאן

בחול במועד נסענו לאמא שלי. בן היתר הייתי צריכה לקפוץ איתה לעורכדינית שלה לחתום על כמה מסמכים של מה יקרה ביום שהיא תהפוך לדמנטית ואנחנו נמצטרך לטפל בה.

כבר מספיק פולניה לוריד שהייתי צריכה לספוג לבוקר אחד. ואז בדרך חזרה, באוטו כשאין לי לאן לברוח, היא התחילה אם למה את לא מספרת לי איך את? ולמה את כל כך כעוסה? ושתפי אותי אני רוצה לעזור? איך אני יכולה לעזור לך?

הייתי במלכודת, אני כלואה פה באוטו ואין לאן לברוח. אפילו התפללתי לאלוהים שתבוא ותציל אותי, אבל היא לא באה, כנראה הייתה עסוקה עם אמא שלה. הראש שלי רץ לכל הכיוונים מחפש איך לסיים את הדבר הזה הכי מהר שאפשר. בסוף זרקתי לה כמה עצמות שתהיה מרוצה. הגענו הביתה, והלכתי לאיזה חדר רגע לתפוס אויר.

*וזו שאמרה לי לכתוב אומרת שאם אני תמיד מגיבה למה שקורה, בסוף יוצא לי סתם פאסיב אגרסיב, ושאם אני זורקת לאמא שלי כמה עצמות, זה מבטיח שזה יקרה שוב בהזדמנות אחרת. בקיצור לזכור ולשנן "אמא, אני לא אוהבת את השיחות האלה, הן לא טובות לי ואין לי צורך לספר."



נכתב על-ידי
יעל
הדף נקרא 69 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי