הדמות נראתה קרובה

הדמות נראתה קרובה מאוד ובו זמנית רחוקה. היה ניתן לראות את הניצוצות שהירח משאיר על העור השחור שלה, על הכתפיים, הזרועות, השוקיים. שערה הארוך והמטולטל הצליף בשכמותיה כל פעם שהיא הייתה מסובבת את ראשה. מהצד זה נראה כמעט אלים, אבל כשהתבוננתי בפניה, ראית שלווה. הגב שלה היה ישר, רגליה חזקות. מותניה היו עטופות בטלאים של עור האנטילופה הישן, אותה האנטילופה שהיא הרגה בטקס ה״זריחה״ בעודה נערה בת 350. זוהי רנאה, בתם הלא חוקית של מוזס וקופירה, אל הרוח ומלכת האזורוס. 

רנאה חשבה שהיא לבד, היא לא ציפתה לנוכחותי הפולשת.  

רנאה נהלה שיחה סוערת עם אביה ולא יכולתי להבין אף מילה.