כפכף מסבא

שוב באתי לסבא. "מה יש לך, יא איבני?", לא הספקתי להיכנס והוא כבר שואל אותי. "אין לי כלום, סבא, כמו אתמול, כמו שלשום, ממש כלום", אני תולה את התיק על המתלה ליד התמונה ואת המפתחות על הקיר. אמא אומרת שלסבא יש לב טוב, לב ענק, אבל קשה לראות. אני ניגש אל סבא ומנשק לו את היד. הוא מתכופף לאט אל הרגל, שולף את הכפכף עם היד השנייה ונותן לי אחת על הגב. אני עושה את עצמי מופתע. "אתה תמיד צריך להיות מוכן" סבא מלמד אותי, שוב, "אתה אף פעם לא יודע מאיפה זה יבוא". מהתמונה על הקיר סבתא כמו מסתכלת.