מציצות עם יוני

יום העצמאות 2022

יוני אוהב לבלוע אותי. בכלל, נראה לי שהוא אוהב לבלוע. אני מניח שבכל סטוץ שלו שמגיע למציצות, יוני בולע את הזרע של הבן זוג, של השותף להרפתקה, ובטח כבר יש לו ידע וניסיון רב בטעמים ומרקמים של שפיך גברי. למרות שאני הומו, ומבלי להישמע שמרני, המצב הזה נשגב מבינתי. אני אוהב מין, אבל לא אוהב לבלוע. זרע מגעיל אותי. למעשה, מעולם לא בלעתי זרע.

***

אני יושב עם יוני לקוקטיילים בבר השאפה שבשוק הפשפשים.

"נו באמת, דודי," יוני מוציא את המטריה הקטנה מהג'ון קולינס, מערבב עם הסטירר ושותה ברעש, "איזה מין הומו אתה? שונא זרע ונגעל משפיך?"

"לא יודע," אני לוגם מכוס מרטיני גדולה, "אולי חצי הומו?" אני מסיים את קוקטייל הג'סמין בלגימה הגונה ומניח את הכוס הריקה על הבר. אני מסמן לברמן שיכין עוד אחד. התאורה במקום עמומה. יוני חופר לי. אני מתחיל לחשוב.

באמת, המשיכה שלי לגבר היא לא לנוזל הביצים שלו כמו לסגנון הגבריות של פניו ולמידת השעירות של גופו. אני משוכנע שעבור יוני, מרקם וטעם הזרע הם לב המערכת ההומוסקסואלית, ושיא פעולת החיזור והמשיכה. קראתי על זה בספר "על אהבה ומיניות" של פרויד, מזמן. הייתי בשוק. משיח הפסיכואנליזה כותב שם, שכמו שאצל סטרייטים ההפריה היא לב המערכת הזוגית הפיזית, אצל הומואים זו הבליעה של הזרע. אחד לשני. הייתי מזועזע. זה קרה בתקופה שהייתי סטודנט צעיר במכללת בית ברל שבלב השרון, ואהבתי לשרוץ בספרייה ולקרוא ספרי אמנות ופסיכולוגיה כל היום. גרתי אז עם בת זוג בבית פרטי קטן במושב מוקף בפרדסים, עמוק בארון עם המיניות ההומואית שלי, ומאמרו של פרויד הכניס אותי לשגעת. חשבתי, "לבלוע זרע? איכס! זאת לא החוויה ההומוסקסואלית שלי! לא כך אני מדמיין את שיא התשוקה החד מינית!" הייתי נסער מאד.

***

"דודי, מאמי, מה קורה?" יונית שואלת מהמטבח הצבעוני. אני שוכב בערסל בכניסה לבית הקטן, מוקף בג'ונגל סבוך של עציצים. "אתה מתנשם ומתנשף כאילו חזרת מריצה".

באוויר הצהריים נישא ריח השום שהיא מטגנת בחמאה לרוטב של הפסטה. אני סוגר את הספר של פרויד, מזועזע.

"סתם. קראתי משהו של פרויד וזה הכניס אותי לשוק."

"משהו מענין? הבן אדם פשיסט אמיתי בכתיבה שלו".

"לא, בקטנה, מאמר על מיניות, על הומואים שבולעים זרע. הוא באמת קשוח, האוסטרי הזה!"

יונית צוחקת מעל הכיריים ומוסיפה פטריות חתוכות למחבת הגדולה.

אני מריח את אגוז המוסקט מתבשל בשמנת.

***

אולי הייתי תמים. באותה תקופה, כסטרייט, הייתי מאושר, אבל ידעתי כבר שאני גם חצי הומו, ושזה החצי שאני מעדיף. עקב חוסר הניסיון ההומואי שלי, שכלל בסך הכול רק כמה צרפתיות עם חתיכים שהכרתי במסיבות במועדון בתקופה שגרתי בעיר, הייתי משוכנע, שהפיזיות הגברית *החיצונית* היא לב המערכת ההומואית שלי; שאני נמשך רגשית ונדלק, על מראה גברי ולוק מסוקס, ומת לגמור למישהו בחור של התחת; שגבר פאסיבי זה מושא התשוקה המושלם, ושגוף גברי שעיר שאני חודר לתוכו באוטופיה חושנית של תשוקה, זו ההגשמה הייחודית, האותנטית והמתאימה לי ביותר, בחוויה ההומוסקסואלית. בגלל שעולמי אז הורכב בעיקר ממין וסרטים הטרוסקסואליים, לא חשבתי כלל על מציצות, ובטח שלא על בליעה של זרע, אולם, אני מניח, שבמרחב הלא מודע של התשוקה, האקט הזה התעורר לחיים ודרש לבוא לידי ביטוי, גם אם ממש ממש, אבל ממש, לא רציתי.

המאמר של פרויד היכה בי כמכת פטיש. זה התפוצץ לי בפרצוף, שם, על הערסל במושב, בתקופה עם יונית, פירק אותי לגמרי ועורר בי שנים של תהייה ושהייה במחשבה אודות הזרע הגברי, למרות שהמסקנה הייתה ברורה מלכתחילה - שפיך לא מדליק אותי. מצד שני, ידעתי, שעדיין לא פגשתי בגבר שאני נמשך אליו ברמת השתוקקות כזו, שבא לי לבלוע את זרעו.

***

איך שלא יהיה, זה שיוני אוהב לבלוע אותי, בא לי טוב מאד. אצלו או אצלי בבית, אך בדרך כלל בקולנוע או בשירותים של בר, תמיד כשאנו נפגשים אנחנו פורשים הצידה כדי למצוץ אחד לשני באהבה רבה ותמיד בסוף הוא בולע אותי. זה מעיף אותי לגמרי. בכלל, ברגע שאני חש את השפתיים של יוני סביב הזין שלי, ליבי מתרחב בצורה בלתי רגילה. אני אוהב לדמיין במחשבתי כיצד אני בולע את עצמי ביחד אתו. גם הפעם, בשירותים של בר השאפה האקזוטי שבקצה יפו, עם ניאון הפלמינגו ומאוורר התקרה, יוני מעיף אותי לשחקים.

"דודי אהובי," הוא אומר לבסוף כשקם לשטוף את ידיו בכיור ומתבונן בי דרך המראה, "אתה גם טעים מאד וגם שימחת אותי ממש עם כמות הזרע שאתה משפיך."

אני בגן עדן. יוני עושה אותי מאושר. אני קם מהאסלה, מסדר את המכנסיים ומחבק את אהובי החתיך מאחור. "מת עליך, חבר," אני נושם את הבושם מעורפו ומתבונן לתוך עיניו היפות במראה. יוני קורץ אלי באהבה. טוב לי. אני מרגיש מוכל היטב, אהוב ללא תנאי ומסופק עד הסוף.