מלאך או שטן
הוא קרא לה מלאכית. מתאר לה באריכות כמה קדושה היא, מדבר על הילות ועל מעשי חסד. "כל מה שאת עושה מצליח" הוא אומר, מתעלם מלילות הבכי הבודדים וימי התסכול שלה. "מזל שאת שם עבור כל מי שאף אחד אחר לא מוכן להקשיב לו", ההתכתבות הסתיימה בלב הסגול. האימוג'י הקבוע שלו. שקט.
לא יודעת איך להסביר לו שכל מה שמתדלק אותה הוא החיבוק, המילה הטובה, תשומת הלב היתרה על עצם היותה היא.
"אתה יודע גם מלאכים רוצים אהבה" היא ניסתה להסביר בפעם הבאה שהכתיב לה אות חיים, אבל גם הפעם לא הצליחה לגרום לו לראות מעבר לכנפיים הצחורות שהלביש לה. מה עוד היא צריכה לעשות כדי שיזיז מעט את הנוצות הלבנות ויראה את החוטיני האדום שמתחתם?!
"גם מלאכים צריכים זיון לפעמים" היא ירתה לעברו בפעם האחרונה שדיברו.
הוא שתק. "זיונים מלכלכים לך את הנוצות" הוא אמר כאילו לעצמו, "אי אפשר לזיין מלאך. בשביל זיון צריך שטן בת זונה". לב סגול.
היא הבינה שאין טעם להמשיך. מי שרואה בה מלאך לעולם לא יראה את קצה הזנב האדום שהיא טורחת להחביא כל כך הרבה שנים. לב סגול. ודי.