האיש והדלת
אריק עמד מול הדלת והכניס את המפתח לחור המנעול, ניסה לפתוח אותו וקילל. הוא הוציא את המפתח, סובב אותו במאה שמונים מעלות והכניס אותו שוב. הפעם המנעול הסתובב והדלת נפתחה. הוא דמיין לעצמו אולם מלא אנשים מוחאים כפיים ומריעים. שש שנים הוא בדירה הזאת ושש שנים המנעול הדפוק הזה משגע אותו.
לבעל הדירה שלו - מר שארוטו לא היה ממש אכפת. אריק כבר התייאש מלשלוח לו סמסים בנושא.
חוצמזה הדירה הייתה במצב מצויין והשכירות הייתה נמוכה באופן מגוחך. אז הוא פשוט למד לחיות עם זה ככה. לפעמים הוא הצליח לפתוח את הדלת בניסיון הראשון ולפעמים לא, אז הוא היה מקלל והחיים המשיכו.
שאלה יהיו הצרות שלי, חשב לעצמו. הוא לא ידע כמובן עד כמה הוא צודק.
הרחק משם בכל קנה מידה אפשרי, בתוך חדר בקרה ממוזג ישב לו מר שארוטו וחילק הוראות.
צוות הניקיון, איכות השידור, הטכנאים - כולם היו באחריותו, שארוטו הפיק טלוויזיה. ולא סתם טלוויזיה, הרשת הבין גלקטית שדרה ליותר מעשרת אלפים כוכבי לכת. היו נהלים ברורים וקשוחים לגבי שידורים חיים. שארוטו כבר דקלם אותם כבר מתוך שינה. הוא עבר מאות שידורים בשש השנים האחרונות והכל תמיד תקתק כמו שעון.
ועדיין , השעות לפני שידור הערב המתוכנן תמיד היו מתוחות. הרבה דברים בלתי צפויים יכלו לקרות עם הכוכב הראשי שלו. אולי הוא ירגיש לא טוב ויחזור מוקדם הביתה או חלילה יחליט להיפגש עם חברים ויחזור מאוחר. שארוטו התחלחל מהמחשבה על האפשרות השנייה. הקהל מאוד אהב שידורי הפתעה אבל שנא איחורים. סוכנויות ההימורים שנאו את שתי האפשרויות ואצלהן כמובן היה הכסף האמיתי.
ככל שהשעות עברו הלחץ שלו ירד. עמדת השידור הייתה מוכנה, הטכנאים נתנו אישור אחרון וקיבלו אור ירוק מהלווינים. צוות הניקיון סיים את עבודתו, כל ההימורים נסגרו והקהל החל למלא את האולמות. בעוד מספר דקות מיליונים ברחבי הגלקסיה ישבו מרותקים למסכים שלהם ויגלו האם אריק הצליח לפתוח את הדלת בפעם הראשונה, או השנייה. האם הוא יקלל ומה בסוף יקרה. יהיו כאלה שיפסידו את כל מה שיש להם ויהיו כאלה שירוויחו יותר ממה שאי פעם יכלו לדמיין. ההתרגשות הזאת הייתה כל כך גדולה שבכל שידור מתו מלחץ בממוצע לפחות עשרה צופים שהגוף שלהם פשוט לא עמד בזה.
שארוטו ישב בחדר הבקרה, התוכנית התחילה. הקהל נדם כשאריק נכנס לחדר המדרגות.
אריק עמד מול הדלת והכניס את המפתח לחור המנעול. הקהל השתגע.