ישמעאל

וְאוֹמֵר אֵלָיו, "שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר"

וְהֶחֱזִיר, "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי".

 

וְאַגַּב הִמְשִׁיךְ, "מָה שְׁמֶךָ"?

וְאָשִׁיב לוֹ, "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, וְהוּא פֶלִאי".

וְהוּא כְּמוּפְתָּע: מָה הוּא הַפֶּלֶא בְּשִׁמְךָ? 

הֲלוֹא הִכַּרְתִּי גַּם אֶת אִמְּךָ.

 

וְכָאן כְּבָר נֶאֱלַצְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ:

 

בְּיָד אַחַת אַנִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּן הָאָמָה, פֶּרֶא אָדָם, יָדִי בַּכֹּל,

וּבְיָדִי הַשְּׁנִיָּה, אַנִּי יִשְׁמַע-אֵל, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.

 

בְּעַיִן אַחַת שָׂרָה רוֹאָה אוֹתִי מְצַחֵק,

וּבְעַיִן שְׁנִיָּהּ, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי לְפָנֶיךָ קְטוֹרֶת מְהַדֵּק.

 

פַּעַם אַחַת, כְּבֶן הָאַמָּה, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתְךָ אֳנִי מְגוֹרָשׁ, בְּאַמַּת הַבִּנְיָין,

"וּפַעַם אַחַת, נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת לִפְנַיי וְלִפְנִים", מַמָּשׁ בִּפְנִים הַבִּנְיָין.

 

מֵבִין אַתָּה מַדּוּעַ שְׁמִי הוּא פִּלְאִי,

אוּלַי תַּגִּיד לִי, לְמַעֲשֶׂה מִי אַנִּי? 

 

"וְאָמַר לִי:

יִשְׁמָעֵאל בְּנִי בָּרְכֵנִי!

 

אָמַרְתִּי לוֹ:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ,

וְיָגוֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִידּוֹתֶיךָ,

וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִידַּת הָרַחֲמִים,

וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ."

 

וּלְאַחַר זֹאת אַף שְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר:

שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלְךָ בַּאֲשֶׁר הָיִיתָ שָׁם.

 

וְגַם עָנִיתִי לְבַקָּשַׁת אַבְרָהָם אָבִיךָ,

"לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ".

 

ביאור והעמקה- "ישמעאל"

 

יצירה מורכבת זו מעמידה את דמותו של ישמעאל בן הגר, מול דמותו של ישמעאל בן אלישע.

ישמעאל בן הגר, גורש מביתו של אברהם בספר בראשית, בעוד ישמעאל בן אלישע, היה הכהן הגדול בבית המקדש השני.

היצירה מתמודדת עם שתי סוגיות: 

  • יחסי הורים ילדים: ישמעאל כהן גדול- כמייצג את הבן הטוב, וישמעאל בן הגר- כמייצג את הבן הרע. בהתאם, איך אנו כהורים מתייחסים לבן שלא הולך בדרך שרצינו שילך, בדרך שחינכנו אותו?

 

  • זהותו של אדם כנגזרת של שמו ויוצרת את משמעותו. שתי הדמויות נושאות את אותו השם, בעוד הם שונים בתכלית האחד מן האחר.

 

מתוך כך, השם ישמעאל וזהותו, מעוררים מספר שאלות: 

 

  • מדוע ישמעאל בן הגר מגורש, הרי כשמו, האל צריך לשמוע אליו?

 

  • אם בחר האל לגרשו, מדוע ניתן שם כזה, לדמות ראשונה במעלה - הכהן הגדול?

 

  • יתרה מכך, אם הכהן הגדול יכול להיות קרוי ישמעאל, מדוע אין בנמצא יהודים הקרויים כך, וישמעאל מזוהה רק כמוסלמי?

 

לאחר שסיימתי את כתיבת היצירה, הפנה אותי עו"ד אלישי בן יצחק, לכך שהנושא נחקר בעבר, בידי פרופ' יוסף יואל ריבלין ז"ל, וכך כתב הפרופ' ריבלין:  "השם 'ישמעאל' נתקבל בכבוד ובחיבה בישראל וביהודים מאז תקופת המקרא ועד תקופת המשנה והתלמוד, ולא פסק בין היהודים אלא עם התפתחות דת האיסלאם, כשקיבל השם ישמעאל באיסלאם מובן דתי מוסלמי מובהק וברור. 

"בכתבי הקודש נמצאים חמישה הנקראים בשם ישמעאל... הננו מוצאים למן הזמן האחרון של הבית השני ועד המאה הרביעית והחמישית במשנה, תלמוד ומדרשים, שלושים חכמים בכל הדורות האלה הנקראים בשם ר' ישמעאל". (מתוך ישמעאל בראי ישראל", גשר 13, 4 (תשכ"ח) עמ' 74-76 של פרופ' יוסף-יואל ריבלין)

 

פרופ' יוסף-יואל ריבליןז"ל, מזרחן בעל שם, הינו אביו המנוח של מר ראובן ריבליןנשיא מדינת ישראלהעשירי.

 

לגופו של הטקסט/ מראי מקומות:

 

וְאוֹמֵר אֵלָיו, "שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" –

"וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי". בראשית לב", כ"ז.

בניגוד למלאך המבקש מיעקב לשלחו לאחר מאבקם, כאן ישמעאל מבקש מהקב"ה לשחררו.

וְהֶחֱזִיר, "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי"-

"וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי". בראשית ל"ב, כ"ז.

בניגוד ליעקב המסרב לשחרר את המלאך עד שיברך אותו, כאן הקב"ה מסרב לשחרר את ישמעאל עד שיברכו.

וְאַגַּב הִמְשִׁיךְ, "מָה שְׁמֶךָ"? –

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב". בראשית ל"ב, כ"ח.

בניגוד למלאך השואל את יעקב לשמו, כאן הקב"ה שואל את ישמעאל לשמו.

וְאָשִׁיב לוֹ, "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, וְהוּא פֶלִאי"-

"וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי". שופטים י"ג, י"ח. (מלאך ה' למנוח).

הֲלוֹא הִכַּרְתִּי גַּם אֶת אִמְּךָ-

הגר, שגרשתיה.

בְּיָד אַחַת אַנִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּן הָאָמָה, פֶּרֶא אָדָם, יָדִי בַּכֹּל-

"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן". בראשית ט"ז, י"ב.

וּבְיָדִי הַשְּׁנִיָּה, אַנִּי יִשְׁמַע-אֵל, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל-

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול,היהתנא,מראשי הדור הראשון של התנאים, ושימש ככהן גדולבבית המקדשהשני. היה מעשרת הרוגי מלכות, והוצא להורגיחד עםרבן שמעון בן גמליאל הזקן.

בְּעַיִן אַחַת שָׂרָה רוֹאָה אוֹתִי מְצַחֵק-

"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק". בראשית כ"א, ט'.

רש"י- מצחק- לשון עבודת אלילים.

וּבְעַיִן שְׁנִיָּהּ, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי לְפָנֶיךָ קְטוֹרֶת מְהַדֵּק-

הקב"ה רואה את ישמעאל הכהן הגדול מקטיר לפניו קטורת.

"וכשהוא שוחק אומר הדק היטב, היטב הדק". תלמוד בבלי, כריתות ו', ע"ב.

פַּעַם אַחַת, כְּבֶן הָאַמָּה, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתְךָ אֳנִי מְגוֹרָשׁ, בְּאַמַּת הַבִּנְיָין-

"כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אלקים אֲחֵרִים". שמואל א', כ"ו, י"ט.

"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק". בראשית כ"א, י'.

"בא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. דחפו באמת הבנין שבידו".תלמוד בבלי, שבת ל"א, ע"א.

"וּפַעַם אַחַת, נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת לִפְנַיי וְלִפְנִים", מַמָּשׁ בִּפְנִים הַבִּנְיָין-

"תניא: אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתיאכתריאליה ה' צבאות, שהוא יושב על כסא רם ונשא". תלמוד בבלי, ברכות ז', ע"א. 

בפנים הבניין- בניין בית המקדש השני.

"וְאָמַר לִי: יִשְׁמָעֵאל בְּנִי בָּרְכֵנִי! אָמַרְתִּי לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ,

וְיָגוֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִידּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִידַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת 

הַדִּין. וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ" -

"תניא: אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתיאכתריאליה ה' צבאות, שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי "ישמעאל בני, ברכני!" אמרתי לו: "יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים,ותכנס להם לפנים משורת הדין". ונענע לי בראשו".תלמוד בבלי, ברכות ז', ע"א.

שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלְךָ בַּאֲשֶׁר הָיִיתָ שָׁם-

"וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹקִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹקִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם". בראשית כ"א, י"ז. 

"באשר הוא שם"- רש"י: 

"לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון, ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות. לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבש"ע מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר? והוא משיבם: עכשיו מה הוא? צדיק או רשע? אמרו לו צדיק (רצה לומר בענין זה שאינו ראוי לעונש מיתה בצמא) אמר להם: לפי מעשיו של עכשיו אני דנו. וזה באשר הוא שם".

וְגַם עָנִיתִי לְבַקָּשַׁת אַבְרָהָם אָבִיךָ "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" -

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹקים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ". בראשית י"ז, י"ח.

רש"י: "יחיה לפניך"-"יחיה ביראתך. כמו התהלך לפני".

וכן: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא". בראשית כ"ה, ט'.

רש"י על המילים - "יצחק וישמעאל" -"בראשית רבא, מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם".

נכתב על-ידי
רביב ורטש
הדף נקרא 213 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי