כשהגענו מן הים
כְּשֶׁהִגַּעְנוּ מִן הַיָּם וְנָחַתְנוּ עַל הַחוֹף
הִתְבּוֹנְנוּ בָּנוּ בְּתִמָּהוֹן יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם.
עוֹד מְעַט יֵלְכוּ מְאַרְצָם וּמִמוֹלַדְתָּם
אֶל מְקוֹמוֹת בָּהֶם לְאִישׁ לֹא יִהְיֶה חֵפֶץ בָּם.
שָׁם יַמְשִׁיכוּ לִכְמוֹהַ אֶל אַרְצָם הַמְּקֻפֶּלֶת
בְּמַפְתֵּחַ מַחְלִיד עַל צַוָּאר, וְהָאָרֶץ
תִּוָּתֵר סוֹפְסוֹף כְּחֹמֶר בְּיָד הַיּוֹצֵר
הַקָּשָׁה שֶׁל חֲלוֹמוֹתֵינוּ הַבּוֹעֲרִים.
אֲבָל עֵינֵינוּ הַבְּהִירוֹת לֹא רָאוּ אוֹתָם
הוֹ לֹא, הֵן רַק רָאוּ עֲתִיד דּוֹהֵר לִקְרָאתֵנוּ
בִּלְתִּי נִמְנָע רוֹחֵשׁ כְּאֵב וְצַעַר.
כַּאֲשֶׁר אָטַמְנוּ עֵינֵינוּ רָאִינוּ מַהֲלָכֵי קְרָב,
אֹזְנֵינוּ הָיוּ כְּרוּיוֹת לִשְׁרִיקַת כַּדּוּרִים
שֶׁעֲדַיִן אֵינָהּ נִשְׁמַעַת.
בְּעֵינֵי רוּחֵנוּ הָעֲצוּמוֹת
רָאִינוּ אֶת עֲרֵמוֹת הַגְּוִיּוֹת
שֶׁמֵּהֶן בּוֹנִים מוֹלֶדֶת
וְהָיִינוּ כְּחוֹלְמִים.