.abstractions
.abstractions
מתוך ארכיון החלומות #26: החלום הזה על הכנפיים.
19.03.15
אני נמצא באחד החדרים בקומת הקרקע. אני מנקה באור הבוקר מבנה מוזר שעשוי מכלונסאות ארוכות של עץ משוייף. המבנה גדול ולא ברור ונראה כמו שלד של מטוס ישן או ספינת חלל, או אידרת לוויתן ענק ולא מזוהה. הוא מורכב מקרשים ארוכים וחלקים, המבריקים בגוונים של אפור בהיר ולבנים. אני מנקה הכל. לפעמים אני נמצא גם בצד השני של הבית, מנקה אבק בפינת חדר. מחייך.
תוך כדי שאני מנקה את המבנה השילדי בחדר שטוף השמש אני מרגיש גירוד חריף בגב העליון. במרכז הגב למעלה אני מרגיש בדיגדוג לא נעים שלא מפסיק. אני רץ במעלה המדרגות ומוצא עצמי יושב בחדר במפלס העליון מול מראה גדולה. אני לבוש בלבן ומאחורי על הקיר רצועות גדולות של אור שמש חזק באלכסון. אני מסובב את הכתף ופתאום מבחין באמצע הגב למעלה בשתי כנפיים קטנות. ממש קטנות יחסית לגב שלי, לא פונקציונליות כל כך, כמו קרניים של צבי קטן שיוצאות מתוך הגב ונראה שליפפו סביבן חוטי צמר, והן בכלל עשויות מנוצות.
לא הרגשתי קדוש ולא חשתי בעילוי נפשי ולא התחלתי לעופף. ידעתי שאני יכול לעוף אם אני רוצה, אבל זה נראה לי כדבר שבשגרה ולא קשור לחוויה או להתרחשות שאני חווה כרגע בחלום.
לפתע בחוץ, בטבע הפראי, אני רואה דרך חלון ענקי, עופות מוזרים חוצים את שמי הבוקר מצד לצד. הם עוברים מעל המבנה הגדול עם העמודים שבתוכו אני נמצא, קטן ושקוף עם כנפיים גדולות שנפרשות לכל עבר בהתפצלות החדרים במעלה המדרגות אני רץ לאורך כלונסאות העץ המשוייפות, הארוכות, שמרכיבות במפלס התחתון את מבנה השלד של המטוס הישן ואת אידרת הלוויתן העצום בחלל. אור השמש שקוף ומסנוור כמו קרניים של צבי קטן שיוצאות רוטטות מאחורי הגב. המראה הגדולה חושפת על הקיר מאחורי רצועות של אור באלכסון והכתף מסתובבת בתוך צמר גפן במבנה מפורק של ספינה. על קו האופק פסגות מושלגות לא פונקציונליות באור הבוקר ועשויות מנוצות. באמצע הגב למעלה אור של שמש פורץ מאחורי הקיר ונפתח לאחד המפלסים שבו אני יושב מול מראה מבריקה עם כנפיים אפורות, גדולות מאד ומפחידות, שנפרשות באיוושה לשני הצדדים. אני מרגיש בדיגדוג שלא מפסיק לרוץ במעלה המדרגות שמובילות אל החדר המואר בשמש הבוקר, שמסנוורת דרך החלונות הגדולים. מבעד לקירות השקופים אני רואה עופות מוזרים חוצים את השמיים מצד לצד ונעלמים מאחורי הפסגות המושלגות. הדימוי קופא והופך לתמונות המופשטות שעל קירות הבית השקוף. אני עומד לצד ספה ומתבונן בהן לעומק ולא מרגיש קדוש למרות שאני לבוש בלבן והחדר מואר מבעד לכנפיים גדולות מאד. ניפנוף הכנפיים באור הבוקר יוצר בחוץ את הטבע הפראי שעופות מוזרים חוצים בו מצד לצד את השמיים ואני מנקה בפינות של הבית את הכל: אבק, מדרגות, חללים פתוחים, אור של בוקר, טבע פראי, עופות מוזרים, פסגות מושלגות, ה-כ-ל.
מצד שני, יכול מאד להיות שכן התחלתי לעופף.