בסוף
הזמן להתאבל בא כמו מבול גדול
מחוף כל יבשת צפיתי את בואו
וכמו שפירות בשלים מתרסקים-
חבלה ומתיקות באותה העת.
הבריאה כולה
יורדת כמו דמעה גואלת
אל האדמה
המבקשת רק להזדקן,
ואז מה אומרים ההספדים
על מה הם מצטערים
וכיצד ממשיכים להישאר.
הדף נקרא 35 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן