הספסל

לכבוד: האחראי על אגף תכנון ובנייה בעיריית גבעתיים, מדור ריהוט רחוב.

הנדון: ספסל ציבורי ברחוב המעורר 3

שלום רב,

ביום שלישי שעבר ירדתי עם פמי שלי וטייגר לנשום אוויר למטה וכך גיליתי שהספסל שקיים לפחות שלושים שנים מול רחוב המעורר 2, בצידו הדרומי של הרחוב, הועתק אל המדרכה ממול ברחוב המעורר 3, בצידו הצפוני.

ב"הועתק" אני למעשה מתכוונת נגזר - הגיעו אנשי עירייה ועקרו אותו מקבעונו בעזרת בולדוזר ואז פרקו והעבירו אותו אל המדרכה ברחוב ממול. ושם חיברו וקיבעו אותו מחדש. אחחך איזו טרחה!

הפכתי בעניין בראשי פעמים רבות מאז ולא הצלחתי למצוא שום סיבה הגיונית להחלפה המוזרה. אם היה מדובר בספסל המשמש לחסרי בית או לנערים המשתכרים בלילה,  אם כן מה ההבדל? האם אין עיניים בראשם ואינם יכולים לחצות את הכביש לדור במיקומו החדש של הספסל?!  

במיקום המקורי, הדרומי, הייתה שמש נעימה רוב שעות היום. אפילו בחורף. ואילו עכשיו לא רק שקריר שם בצד הצפוני ואני צריכה לרדת עם סוודרים ושמיכות למטה, בנוסף הוא הוצב ממש מאחורי מכונית שחונה שם דרך קבע ומסתירה לי את הרחוב. וגם מסתירה אותי!

פמי, זאת העוזרת שלי, אנוכי וטייגר, זה הכלב שלי, יושבים בספסל הזה בקביעות מאז ששברתי את האגן לפני שנתיים. הילדים החמודים של השכנה מקומה ארבע לפעמים עוברים שם ומלטפים את טייגר ומחייכים אליי. ועכשיו מה? הם בכלל לא רואים שאני שם! אני צריכה לשלוח את טייגר שלי לכביש, להסתכן בדריסה, כדי שיבחינו! 

ומה לגבי העלות של לפרק ולהעביר? לא היה יותר פשוט להוסיף ספסל? כמה כבר עולה ספסל בימינו? לא צריך משהו חדש. הייתי מורידה את הכסאות המתקפלים של סדר פסח שלי, שאני כבר מזמן לא צריכה, אם לא הייתי חוששת שיגנבו לי אותם. על הגג של אלי - שלא שמעתם ממני, אבל לדעתי הוא לא חוקי - יש ערימות של רהיטים כאילו הוא המחסן של כל ל"ג בעומר. הוא בטוח ישמח לנדב לנו משהו. כי הכלבה שלו גם אוהבת לרחרח את טייגר שלי ואז הוא עוצר לידי כשהיא שם, אפילו שאין לה רצועה ולפעמים יש ענייני ועד בית שכדאי לדסקס.

אם כן, אחראי יקר, מבקשת שיוחזר הספסל למעורר 2 בהקדם ולאלתר!

על החתום בכבוד וברכה,

גברת מירל'ה שרייבר

המעורר 1 גבעתיים.