סיפור מהתחת

הוא ידע שזה ייגמר רע כשמצא שהוא מדמם מהחלק הזה שצמוד מאחוריו.

אשתו אמרה שילך לרופא והוא הכיר אותה טוב מאוד שהיא תפיק נחת מ"האירוע." לא, הוא אינו פוחד מבדיקות ודם וכאב, הוא פשוט מתעלף מזה.

אשתו טענה שהוא מגזים ומזל שלא נאלץ ללדת ושכל אישה מכירה טחורים ומה הוא מיילל בכלל.

כשהגיעו למרפאה,  קשרה אשתו שיחה עם השכן שישב אף הוא בחדר ההמתנה , מה שלום הילדים שלו ושלה, ולמה אתם פה, הרחיבה וסיפרה. הקרבן שתק גם בגלל הכאב, גם בשל הבושה.

נכנסו לרופאה, חשב שהיא תשאל מה כואב ותיתן מרשם לאלחוש כללי, אזורי, אולי גראס רפואי, משהו שיאלחש את עצביו הרופפים ממילא.

"תעלה על המיטה."  כאן הוא ידע שזה כמו הפעולה שהסתבכה בעזה, זה ייגמר רע. מה פתאום הרופאה בודקת? הסתבר שהיא מתמחה כי היא שאלה המון שאלות והביעה אמפטיה לפני שנכנסה לעומק... הסיפור...

הוא גנח וביקש את נפשו למות. אשתו טענה שהוא מגזים ומזל שלא נאלץ ללדת וכל אישה מכירה טחורים ומה הוא מיילל בכלל.

המתמחה קראה לרופאה שקראה למנהלת המרפאה, בין לבין נתבקשה המזכירה הרפואית ברמקול לתאם תור לפרוקטולוג למר וציינה את שמו המפורש ,בשל דימום רקטאלי ניכר, המזכירה הרפואית לא שמעה, "פרוקטו מה?" אז מנהלת המרפאה הגבירה את הקול כדי שהשכן של הקרבן עם מכשיר השמיעה ישמע גם הוא.

בינתיים נח הקרבן פרוש על מיטת סדום והסיפור שלו עומד כתל לאחר קרב עקוב מדם וכל השאר.

הוא נאנק וזמזם את השיר "בלדה לחובש" וחישב את חלוקת הירושה לשאריו.

אשתו טענה שהוא מגזים ומזל שלא נאלץ ללדת וכל אישה מכירה טחורים ומה הוא מיילל בכלל.

בסוף זה נגמר בתרופות אלחוש לכל באי המרפאה שנבהלו מהסיפור... איכשהו צילומים של הבדיקה התערבבו במרקע עם השידור שרץ מעל ראשיהם בחדר ההמתנה ששידר צילומים לאחר ההתנקשות בקאסם סולימאני.

הקרבן התקשר לחבריו. אחד מהקרב ב-73 , אחד מלבנון מ-82 ואחד שיש לו מרשם לגראס.

הם הגיעו עם כאבי לומבגו ופרוסטטה הכדורים וגראס וטענו כי יש להגיב במהירות. 

אחד מהם סיפר שהוא מכיר את יונית לוי שהיא חייבת לו. הוא לא נכנס לפרטים.

יונית לוי צילמה את הראיון עם הקרבן שצולם לפני כניסת השבת, לא כי הקרבן שומר שבת, אלא כי היא צחקה רוב הראיון עם הקרבן.

בראיון צולם הקרבן עם אשתו טופחת על ידו בחמלה. זה היה לאחר משא ומתן ארוך בו הבטיח הקרבן לא להיאנח בבית בכלל ולאחר שהוא עושה איזו מטלה בבית, אשת הקרבן הסכימה.

אשתו טענה שהוא מגזים ומזל שלא נאלץ ללדת וכל אישה מכירה טחורים ומה הוא מיילל בכלל. חבריו דרשו מיונית לוי להוריד את הקטע שאכן נחתך לפני השידור.

במהדורת השבת הכתבה על הקרבן ועל הסבל כתוצאה מהסיפור , הדימום והכאבים סוקרו בהרחבה ככותרת ראשית לפני הכתבה על החיסול של קאסם סולימאני, אכן נקמה מתוקה.

נכתב על-ידי
גילי רוזן
הדף נקרא 140 פעמים
אהבתי חיבבתי
תגובה אחת
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי