סקירת ספרות

ברומן עב הכרס : “העבר הוא מקום" מתאר הסופר והפיזיקאי הרמן הרמס את דמותה של מירים.

 אשה שבחלומותיה חוזרת מדי לילה ומבקרת בבית ילדותה. 

החלומות נעשים  מפורטים ומציאותיים עד שמתגלה לנו שיש למירים את היכולת לנוע בזמן ובמרחב

 באמצעות גוף הכפיל של זמן חלום. 
מירים שבהתחלה חוששת מפני כוחותיה הפילאיים משתמשת בהם על מנת לבצע שינויים ותיקונים. 

בהתחלה היא משנה דברים קטנים כמו את צבע הוילונות שבחדרה. מעולם לא אהבה את הצבע הצהוב.

אחר כך משנה הגיבורה פרטים משמעותיים יותר: מסרבת להצעת חברות מצד בחור שיהפוך לבעלה. 

בוחרת ללמוד לימודים גבוהים בתחום הריאלי דווקא.

 לוחצת על אימה לבצע בדיקת שד מוקדמת שתציל את חייה. 

משכנעת את אביה שלא להעסיק מזכירה צעירה שתהפוך למאהבת .                          

 כל שינוי מפצל את העבר שוב ושוב ובמקביל מתפצל ההווה ומירים נעה ממסלול חיים אחד לבא אחריו במהירות הולכת וגוברת.

 בהווה אחד יש לה הורים. בהווה אחר יש לה רק אב.

 בהווה אחר היא משתכרת משכורת נאה .בבעלותה וילה גדולה ומעוצבת והיא מקיימת רמת חיים גבוהה. 

בהווה נוסף היא חיה בדלות ונשואה נישואין אומללים לגבר משעמם. 

 ובהווה אחר היא נשואה לגבר מרגש וחייה מלאי תשוקה. 

בהווה אחד יש לה חמשה ילדים וילדות ומספר דומה של נכדים 

ואילו באחר מגדלת הגיבורה שני כלבים וחתולה. 

לאחר שנים , בהן היא לכודה במבוך זמנים בלתי פוסק, מבינה מירים שכל האפשרויות  היו חייה שלה.

 בתמונת הסיום של הרומן שוכבת מירים הגוססת במיטתה ומביטה בדלת חדר השינה הנפתחת 

היא שכחה מי אמור להיכנס בדלת?

 בעלה המכה? בעלה האהוב? 

בנה הנכה? נכדתה האהובה? 

 היא מבחינה שלא ממש אכפת לה.

 כל החיים מעייפים ומגיע הרגע שבו היא מבקשת לסיים עם כולם כאחד.