בעיית שלושת הגופים

"מערכות בינאריות הן יציבות", אמר המרצה שלי לאסטרופיסיקה, "רק אם האנרגיה גבוהה מדי הן עלולות להתפרק. אם שתי המסות זהות והאנרגיה של המערכת היא נכונה, אז הן נעות במעגל אחת סביב השניה, סביב מרכז משותף. על פי רוב, אבל, הן לא ממש באותה מסה, או שהאנרגיה לא ממש בערך הנכון, אז הן נעות במסלולים אליפטיים משתלבים - לפעמים קרובים, לפעמים רחוקים.
אפילו במקרים קיצוניים, בהן הפרש המסות גדול מאוד, כוכב אחד סובב וסובב את השני, שכמעט לא נע ממקומו, עד בלי די. ועדיין -הן יציבות. הן ימשיכו כך עד כלות הימים - עד שאחד מן הכוכבים הללו ימות ראשון בפיצוץ רב עצמה והרסני, או ששניהם ידעכו יחדיו לאיטם."

"זו הנוכחות של גורם שלישי", המשיך המרצה ,"שמשנה את חוקי המשחק. זוהי בעיית שלושת הגופים. הגוף השלישי יכול לבוא מבחוץ, או להווצר במערכת עצמה. עצם הנוכחות של הגורם השלישי גורמת למורכבות תנועה חסרת תקדים. בייחוד בהשוואה למערכת הבינארית. בחלק מן המקרים זו מערכת יציבה, והשלשה תשאר קשורה, ואפילו במקרים כאלו התנועה תהיה לא פעם כאוטית. אך בהרבה מקרים המצב לא יציב, המערכת הזו חייבת להתפרק ולפחות אחד מהכוכבים יאלץ לנדוד."

"ומה קורה אם יש יותר גופים?", קול שאל מן הקהל. 
"אנחנו לא יודעים", ענה המרצה בחיוך, "את בעיית שלושת הגופים אנחנו לא יודעים לפתור, אתם שואלים אותי על יותר?" 

כמו בני אדם, חשבתי.