באנגים עם קרן 2
איתי שקד
2 לאוגוסט
·
2 דקות קריאה, 277 מילים
אז, בתחילת המילניום, לא הייתה בספרות או בטלוויזיה, ובטח שלא בקולנוע, דמות אחת מרשימה שיכלה לחבר אותי למיניות שלי כפי שחשתי בה בתוכי. הרגשתי חתיך ואתלט, נוצץ כמו אלף שמשות וחזק כמו פלדה ממאדים, אך בתוכי חשתי ברוך קטלני שלא הצלחתי להבינו. ידעתי שזאת המיניות שלי, ההומוסקסואליות שלי, שזה מה שאני בעולמי הפנימי, אך במראָה התרבותית של אותן שנים, לא יכולתי להזדהות עם אף אחד ולומר, זה אני. לעומת זאת, קרן חיברה אותי לגמרי למי שהרגשתי שאני, בעולמי החיצוני: מלך, כריש וזיין בינלאומי. בתור בן זוג לנסיכה המרוקאית שלי, ידעתי שאני מייצג עבורה בדיוק את אותו הדבר, כלומר, את כל מה שאי פעם חיפשה בגבר: מלך, כריש וזיין בינלאומי. התאמנו בול. לא הפריע לה שאני הומו כשם שלא הפריע לה שהיא עצמה לסבית. למרות שהיינו משוגעים על כל הראש, רצינו סרטים סטרייטים. הרפתקאות המין והייצוג החברתי של החיבור ביננו היו כל כך מבריקים והוליוודיים מעבר לדמיון, שלא יכלנו אלא לצרוח ביחד מרוב אושר. וכך, לא רק שהיינו ליבת החבר'ה שלנו המתרגשים, גם נראינו מצוין ביחד: קרן חתיכה אקזוטית עם פנים ארוכות ועיניים כחולות ענקיות, אני גבוה ודקיק, עם רעמת שיער טרבולטה ג'ון וזין של שלושה צול לפחות.
הסמים באמת היו החיבור הרוחני והמיני שלי עם קרן. עמוק אל תוך הלילה בחדר המתבגרים שלי, הקראתי לה לאור נרות טקסטים מטורפים שכתבתי ובין הפלה של ראש אחד בבאנג למשנהו, קרן סיפרה לי על החיים המוזרים שהיו לה בניו יורק ובברלין. נגענו הרבה אחד בשנייה ובאיזשהו שלב, לאחר שהתפשטנו, היינו מתלטפים שעות מבלי לדבר. ברגעי השיא, לאחר שעות של חקירה עסיסית של חורים ונקבוביות ונפלאות הגוף האנושי בלונה פארק זרחני של שני המינים, שכבנו בתאווה אדירה והגענו לאורגזמות חזקות שפיצצו אותנו בצלצולים עזים ובמכות חשמל צבעוניות, עטופות בצמר גפן מתוק.
המשך יבוא.