דברים שמורים

המחשבות הן שמורות. הן בודדות והן גם ביחד.

מחשבות הן בליל. רגשות הם בליל.

זה כאוס לחשוב על כמה דברים אנחנו חושבים, מה יכול היה לקרות ומה לא יכול היה.

מה לא יכול היה?

הצרה הגדולה היא שהן שלנו. מה אם הן לא היו שלנו? מה אם היו של מישהו אחר?

מה אם הבליל שלי היה מתערבב עם שלך והרצון לחזות את העתיד היה יכול אפילו במתי מעט להתממש.

להבין מה מתחולל בבליל שלך ואם הוא דומה אפילו בקצת לבליל שלי.

מה אם יכולנו אפילו לרגע קטן לשים את המציאות בצד.. למה מה אם? שמנו את המציאות בצד וזה היה כיף.

התעסקויות בהבל הבלים לא הן אלה שיביאו אותי למקום בו אני רוצה להיות. המטרה תמיד לנגד עיניי אבל מה אם המטרה היא לא המטרה? מה אם המטרה היא בכלל סיפור כיסוי?

הצרה הכי גדולה היא שהמחשבות הן שלנו. הן בדרך כלל לא נשמעות. הן נהדפות ונקברות תחת השעות והדקות החולפות. והימים החולפים. והשנים...