האדם החושב עם היד על הלב
אני האדם החושב עם היד על הלב
אותו חומר לבן קירץ גם אותי
אותו הפסל ודאי חשב מחשבתי
אותה הנשמה נשמה וצחקה
אותו המבט הביט ותמה
אני האדם החושב עם היד על הלב
כשכואב אז כואב
אז אוכלת נפשי בבשרה המדמם
אז כל יום אתמול נראה כזיכרון ילדות, ערפל
אם שאלתי שנים
אם לשאול - לא לשאול
וכששאלתי בא אלי שאול
כי ייטיב לבבי חזון בדיה מתקתק
מאמת מתכתית קרירה כברק.
15 דצמבר 1998
הדף נקרא 317 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן