קומה 12
נדין מרימי
30 לספטמבר 2022
·
דקת קריאה, 194 מילים
הכל בער מסביב. כבר שנים שהכל בוער מסביבו אבל הכדור מצליח לאזן. הוא שמע צעקות מבחוץ אבל התעלם מהן והתיישב על הכיסא במרפסת שלהם בקומה 12. מרפסת שהיא כבר ממזמן לא שלהם.
היא עזבה לפני שנים והוא עדיין נשאר באותה נקודה בודדה.
הוא הדליק את הסיגר ולגם מכוסית הויסקי שהייתה מונחת לידו. הוא חשב לעצמו שאם האש הלוהטת הייתה מגיעה על חיי האהבה שלהם, כל זה לא היה קורה.
בגיל 47 הוא מצא את עצמו לבד מסתכל מהמרפסת בקומה 12 על החיים שהיו יכולים להיות שלהם ועל הרגע שהיא החליטה לוותר על הכל.
אם יהיה אמיתי עם עצמו, באותה נקודה הוא רצה לוותר עליהם.
לאחרונה שמע מחברים, שהיא נשואה היום ויש לה 3 ילדים. הוא חשב לעצמו, "אלו היו יכולים להיות החיים שלנו" אבל טעות אחת שלו גרמה לפיצוץ של הכל.
זה לא שהוא חי את הפרידה שלהם בשנים האחרונות, עם הזמן בקושי חשב עליה אפילו. זה השילוב של החיים עצמם והגיל שגרמו לו לשקוע בתקופה האחרונה ולהתגעגע אליה מאוד.
הפסיכיאטר הגדיל לו את המינון של הכדור שעושה אותו שמח, עושה רושם שגם זה לא עזר.
האש גברה והוא חשב שכמו אז שהייתה בידו הבחירה, לתת לה ללכת או להילחם עליהם, גם הפעם הבחירה נמצאת בידו.
הוא נתן לאש המשתוללת להשתלט על גופו.
