חמינדוס צ'יקיטיטָס



בודיבילדר שחום עם ביצה אחת. זה המאהב שלי. ואני תוהה - מה זה אומר עלי? מכול הגברים שהכרתי באפליקציות, נדלקתי במיוחד על ספורטאי עב גוף ולא גבוה במיוחד, שמגשים עבורי חלום רטוב ומתוק מהילדות - אינטימיות עם בודיבילדר משל עצמי.

אני זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו והמשיכה התפוצצה, והתפשטנו והתחלנו להתעסק, וישר שלחתי יד לביצים שלו. הייתי המום להרגיש שמחובר לזין הגדול שק אשכים קטן במיוחד, ושלמעשה, למאהב שלי יש רק ביצה אחת! כמו להיטלר!

בפעם השנייה שנפגשנו - הסלמה. שיחקתי ביתר ביטחון עם שק האשכים, מיששתי ומשכתי והפרדתי עם האצבעות, ונראה לי שחשתי שם בתגלית - יש לו בעצם שתי ביצים, אבל קטנות מאד! מאד מאד. ממש, חמינדוס צִ'יקִיטִיטָס. הוא גם אמר לי פעם תוך כדי התעסקות, שהוא בדרך כלל לא נוהג לגמור, אז הבנתי שכנראה זה הכול חלק מהפיזיולוגיה האשכית החריגה. מצד שני, בדירה הקטנה והמבולגנת שלו בקצה בת ים, מצאתי בארון ההפוך, בחושך, קופסאות של מזרקי סטרואידים, ועל המדפים השבורים בכניסה ראיתי קופסאות ענק של אבקות משקה פרוטאין, וחשבתי - יתכן שעודף החומרים התעשייתיים, זה מה שגרם לביצים של המאהב שלי להתכווץ, כמו הזובי של ג'ורג' בפרק ההוא בסיינפלד?

אני חושב על נשים שיצאתי איתן, האם הייתה לי חוויה הזויה כזאת גם עם אישה? למרות שאני גייז, ההצלחה שלי עם נשים תמיד הייתה פנומנלית. כשהייתי צעיר ולא סגור על עצמי, וחרמנסקי ברמות שטרם נראו על פני כדור הארץ, זרמתי עם כול הבנות שהתחילו איתי והיו לי חיי מין סוערים מאד.

משהו שדומה במקצת להזיה האשכית עם המאהב שלי, קרה לי עם קיבוצניקית אחת שהכרתי במסיבה בפלורנטין. הכרנו על הבר והערב זרם בכיף, וכשהתפשטנו בדירה שלי ראיתי שהשדיים שלה לא באותו הגודל. אחד היה קטן והשני גדול יותר, ונפול.

"מיוחד מאד, נכון?" שאלה אותי בגאווה, ומהמחנק, הרגשתי את הזקפה יורדת ואת הזין מתקפל פנימה ויוצא מהתחת. היא הבליטה את החזה וחפנה את שדיה בחושניות.

"אני קוראת להם קובי ושרית. תכיר - זה קובי," ונדנדה את השד הקטן, "וזאת שרית," ומשכה בפיטמה של השד הנפול. היא שיחררה את הפטמה והשד החליק על החזה וירד כמעט עד הבטן. הרגשתי שהפרצוף שלי גם, יורד כמעט עד הרצפה, מההלם.

***

איך שלא יהיה, כיף לי מאד עם המאהב שלי. ביצה אחת או שתיים, לא משנה לי. בבית, בקולנוע או על חוף הים, גוף הבודיבילדר השרירי והשחום מדליק אותי מאד וממלא את ליבי בשמחה.



נכתב על-ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל: "סיפורי העיר"
הדף נקרא 227 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי