חֲזָרָה גֵּנֵרָלִית

כְּשֶׁאֲנִי מוֹדֶדֶת בְּגָדִים בַּחֲנוּת

וּמִתְלַבֶּטֶת אִם מַרְגִּישָׁה יָפָה

וְרוֹצֶה לָדַעַת אִם זֶה נוֹעַד לִהְיוֹת שֶׁלִּי

אֲנִי מְדַמְיֶנֶת אֶת עַצְמִי בַּמָּאִית.

מִסְתַּכֶּלֶת בְּרִכּוּז עַל הַחֲזָרָה בַּמַּרְאֶה,

מַקְשִׁיבָה

שָׂמָה יָדַיִם בַּכִּיסִים,

מְחַיֶּכֶת וְגָאָה בְּשַׂחְקָנִים

לוֹחֶשֶׁת בְּתָא מְדִידָה "בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה אֶת זֶה מֵהַהַתְחָלָה"

אוֹ "לֹא שׁוֹמְעִים".

כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיךְ זֶה יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרָה

מִסְתּוֹבֶבֶת לְהַנְהֵן לִתְאוּרָן,

וּכְדֵי לְהַרְגִּישׁ אִם נוֹחַ בַּיְּשִׁיבָה

אֲנִי מִתְיָאֶשֶׁת שֶׁנִּשְׁאַר רַק שָׁבוּעַ לִבְכוֹרָה.

לִפְעָמִים

זֶה מַסְפִּיק לִי

וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לִקְנוֹת כְּלוּם.