מָה אַתָּה אוֹהֵב בִּי?

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתְךָ מִסַּקְרָנוּת
"מָה אַתָּה אוֹהֵב בִּי? תַּגִּיד לִי בְּכֵנוּת"
וְאָמַרְתָּ הַכֹּל, אַךְ אִם צָרִיךְ לְפָרֵט
אֲנִי אוֹהֵב אֵיךְ אַתְּ נִשְׁאֶבֶת לַסְּפָרִים שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה כְּשֶׁאַתְּ כּוֹעֶסֶת
וְאֵיךְ אַתְּ מִסְתַּבֶּכֶת עִם הַדְּיוֹ שֶׁל הַמַּדְפֶּסֶת
אוֹהֵב כְּשֶׁאַתְּ בּוֹדֶקֶת כָּל פִּצְעוֹן מוּל הַמַּרְאָה
וְגַם כְּשֶׁאַתְּ פּוֹחֶדֶת קְצָת לִפְנֵי כָּל הַמְרָאָה

אֲנִי אוֹהֵב כְּשֶׁאַתְּ חוֹזֶרֶת מְזִיעָה מֵהַמָּכוֹן
כְּשֶׁאַתְּ יוֹדַעַת לְחַבֵּק אוֹתִי בַּזְּמַן הֲכִי נָכוֹן
אֲנִי אוֹהֵב בָּךְ אֶת הַיֹּפִי, גַּם בְּלִי כָּל הָאִפּוּר
וְאוֹהֵב כְּשֶׁאַתְּ חוֹפֶרֶת לִי עַל דִּיל לְסִינְגַּפּוּר

אֲנִי אוֹהֵב כְּשֶׁנִּפְלֶטֶת לָךְ קְלָלָה בְּלִי כַּוָּנָה
אֵיךְ תָּמִיד אַתְּ עוֹנָה אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה
אוֹהֵב כְּשֶׁאַתְּ יוֹשֶׁבֶת לְקַפֵּל אִתִּי בְּגָדִים
וְאוֹהֵב אֶת הַשִּׂיחוֹת אִתָּךְ עַל "כַּמָּה יְלָדִים?"

וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁסִּיַּמְתָּ לְפָרֵט לִי בְּכֵנוּת
אֶת כָּל מָה שֶׁאָהַבְתָּ בִּי, מַמָּשׁ בְּדַיְקָנוּת
קִנֵּאתִי בְּךָ קְצָת, בַּיְּכֹלֶת לְהַחֲמִיא
הַלְּוַאי וְיוֹם אֶחָד אֲנִי אֹהַב כָּךְ אֶת עַצְמִי