סידור עבודה

וְלִזְבוּלֻן אָמַר

 שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, 

וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ.

--------

יש דברים שהיו באופנה ולא יעשו קאמבק. בחיים. אבל הנה אני, זבולונאית, חנוטה בחללית ושמה, איך לא, זבולון. מאפשרת ליששכרים להרבות חכמה אנושית.

כמה פעמים כבר הרצתי בראש את הנאום שאף אחד לא יישמע בו אני מציעה ניתוח מבריק. כמובן שאף אחד לא מתעניין ומי שפותח פה מסתכן בחרם. אמא מתקשרת. שוב.

אמא היתה יששכרית. לכן אני כנראה כל כך אובססיבית עם כל הקטע הזה. לרוב האנשים שאני מכירה זה לא מדגדג. אבל אמא שלי אומרת שיששכריות זו לא מציאה. ואני מסבירה לה שברור. הרעיון הזה שחופש זה משהו שזוכים לו רק בתוך עולם של הסללה זה רק תגובת נגד לאנרכיה של המאה ה-22. היא מגלגלת עיניים דרך המסך. 

אבל לא על זה אנחנו הולכות לדבר. כבר הבנתי לפני הרבה שנים שעדיף שלא. גם ככה המסעות ארוכים ואני מעדיפה אותם לבד. היום אסור אפילו להתחתן עם שבט יששכר, כי כולם נהיו כל כך משוגעים. אז זבולון איט איז. לנצח.

מה שהם לא מבינים, או מדחיקים טוב, עם כל התורות שחרור והלהט האדיאולוגי זה שזה ייגמר רע. למישהו יימאס. לא בטוח שזה דווקא יהיה זבולונאי כי אנחנו לפחות רואים קצת אקשן. אבל תהיה איזו יששכרית שרואה ספריה או משוואה וחוטפת עצבים שבטח תתחיל את המהפכה. 

כן אמא בטח, אני איתך. 

לא לא, לא צריך.

כן. סיפרת לי.

לא יודעת. 

טוב מחר.

אני גם אוהבת אותך. נשיקות.

מה שלא הבינו המתכננים של כל זה, זה שבמסעות הארוכים שלי בחלל יש לי המון זמן לשבת ו....ללמוד. אני בטח כבר יותר מלומדת מכל היששכרים העצלנים. האובססיה הנוכחית שלי היא כתבי יד עבריים. זה מטורף, אני יודעת, אבל מה שדוחף אותי זה איזו תקווה שאם אבין מה היה אידאלי, כמשאלת לב בסידור עבודה כזה, אוכל גם לפצח, לפחות פילוסופית, את התשובה המוחצת למשטר הזה. פעם הבאה אאזור אומץ ואגיד לאמא שלי את האמת. אני לא חוזרת לכדור לפני שהמשטר נופל. אני זבולון ואני יושבת אוהלים!

--------

עמדו ב' שבטים גדולים בישראל, יששכר וזבולון, יששכר עוסק בתורה וזבולון מְפָרֵשׂ בים ובא ונותן לו והתורה רבה בישראל בראשית רבה, פרשה עב