נמאס לי מאהבתי

אֵין אֲשֵׁמִים 
בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה , אֲנִי נֶגֶד עַצְמִי.
פּוֹעֶלֶת לְטוֹבָתִי וְנַגָּדִי 
מַכְאִיבָה לְלִבִּי וְגוֹרֶמֶת לִי אֹשֶׁר עִלָּאִי.
אֵין מִשְׂחָקִים
בַּסִּבּוּב הַזֶּה כָּל הָרְגָשׁוֹת מִתְגַּלִּים
וְהוֹפְכִים לְאַט לִנְעִימִים וּמְפָרְקִים.
וְנִמְאַס לִי לְהַפְנִים
שֶׁמִּלִּיּוֹן רְגָשׁוֹת מִסְתּוֹבְבִים לִי בָּרֹאשׁ
רְגִילִים וְלֹא שְׁפוּיִים
וְלִזְכוּתָם יֵשׁ רַק שְׁנֵי מַדָּפִים קְטַנִּים
שֶׁעֲלֵיהֶם הֵם מִצְטוֹפְפִים וְנוֹפְלִים לִפְרָקִים.
וְנִמְאַס לִי מֵאַהֲבָתִי 
לַאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לָהֶם שֶׁאֶזְכֹּר אוֹתָם 
וְלַאֲדִישׁוּתִי וּלְחֹסֶר הִתְיַחֲסוּתִי אֶל אוֹהֲבַי.