אבא של יוסי

אבא של יוסי יושב על כסא ,שבעה ימים הוא לא קם
וביום השביעי בא הרב ואומר לו "קום"
אבל רגליו חלשות וההדים בראשו חוזרים ואומרים לו "לא."
מפציר בו הרב ומצטט מדברי חכמים אך ההד בראשו איננו חדל ומשבית את אוזניו מלשמוע
הוא מעביר את עיניו רפות וצרובות על החדר, על הרצפה יושבת אשתו ושלוש נשים שרה רחל ולאה מושכות את גופה מנסות להרימה לעמוד על רגליה אך רפיונה כבד והיא בוכה משקולות לתוך נשמתה
הרב עוד עומד רגע ומפטיר ברכות ותנחומים מספר הציטוטים הגדול, אבל אבא של יוסי עיניו חשוכות כעיניו של כריש עיוור במצולות חשוכות
מאחורי הרב עומדים עוד אנשים המושיטים לו ידיים להרימו מסף כאבו ,מנסים למשוכו מתהום מרה אך הוא יושב,יושב כאילו הכסא ורגליו איברים מגופו
שני בניו שמואל ויעקב עומדים בשקט מאחורי ההמון,מזוגגי מבט בוהים הלאה .
מנסה קהל האנשים להעירו בחזרה מן הסיוט המתפרש ממנו אל המיטה עליה ישן בלילה ואל המטבח אל פינת האוכל ומשם אל חדר השרותים ,אל הסלון ומשם אל החצר ודרך השער אל הרחוב ואל העיר בדרך אל העבודה ומשם בחזרה יום אחרי יום אחרי יום,הוא רואה את הדרכים כולן מתארכות לפניו לנצח
והרב שוב קורא לו "קום"
ואליו מצטרפים הזרים המוכרים ומפצירים בו "קום"
ובניו המבויישים מרום קולם של כולם מתחננים לפניו "קום אבא קום"
וקול ענות חלושה ותלושה זו אישתו לוחשת בקע בגרונה "קום" נאלם
ובאותו הרגע הוא קם אל המיטה עליה ישן בלילה ואל המטבח ,אל פינת האוכל ומשם אל חדר השרותים ,אל הסלון ומשם אל החצר ודרך השער אל הרחוב ואל העיר בדרך אל העבודה ומשם בחזרה יום אחרי יום אחרי יום, אל חייו החדשים לזכור כי בחייו הקודמים עוד יושב הוא ומחכה ליוסי שישוב...