מאבק

היא רצתה אותם, התחננה שאקנה לה. סירבתי. יש לך מספיק כאלו, התעקשתי. סתם. לא יודעת למה. אולי היה לי יום רע בעבודה. אולי סופו של חופש גדול נתן בי אותותיו. היא החלה לבכות. המוכרת הסתכלה עליי, מעוותת את פניה. אבל זה רק עשרה שקלים, בחוכמתה חשפה את ערוותי. התבצרתי. הפכתי למרצה על ערכים של צרכנות נבונה לילדה בת חמש. אוף את רעה, זה לא פייר. ניסתה את כוחה. אחזתי בידה ויצאנו החוצה. גם הבטחה לגלידה לא עזרה. מה היה מצויר על זוג הכפכפים ההם אני לא זוכרת, פלחי אבטיח אדום או פלמינגו ורוד, אבל היא לא סלחה גם בקיץ שלאחריו.