לא יכול לסבול אותה,לא סובלת אותו

אתם שם, כן, אתם, כנסו מייד לבידוד 

הקצין השמן אוחז בנשקו  , מנסה לרוץ לעברם,שני כפתורים מתנתקים מחולצתו עליה מתנוסס צה"ל גדול , כרסו מתנדנדת לפניו. אתם נכנסים מייד לבידוד. אומר שעון על ברכיו כולו מאמץ להסדיר נשימתו.

אבל למה ?  אומרת האישה.

פקודות,  אומר הקצין . ולוחש לאוזנייה. אני מטפל בזה , אני יודע שאתה רואה . תרגיע את השב"כ,  עוד קטנה הם ייכנסו.

אתם...עכשיו ..בידוד. הקצין מתנשף ממאמץ. הוופלים בטעם לימון הורגים אותי, לא עומד בפני החרא הזה .

מי זה אתם ? אני לא קשורה אליו. הצעירה מצביעה וכשהיא רואה את הצעיר היא מעווה פניה.

אני גם...לא ...

מה אתה קשור עכשיו ? אומרת האישה והצעיר מסמיק ופניו העטויות מסכת קורונה נשמטות למדרכה .

מי גר יותר קרוב ? הקצין שואל שעון על צד מותן אחד , מסדיר נשימה.

אני גרה פה בהמשך אבן גבירול.

אני בהשופטים .

אני יותר קרובה. קובעת ומעקמת פניה . אוזני הצעיר מאדימות .

קדימה. תיכנסו שניכם אצלה.

 אין לי קשר אליו, נראה לך ?  היא מודדת את הצעיר שחוזר להסמיק .

חייל, אתה מלווה אותם לפתח הדירה של החצאית , מוודא שלא יצאו, אם יוצאים, אתה מרתך את הדלת . יש עד כאן ? באצבע צרידה הקצין פוקד על חייל צעיר .

לא אתה הזוי, כאילו, מה נראה לך ? כאילו פה פאקינג דרום קוריאה ?

צפון קוריאה . אומר הצעיר דרך המסכה ומצחו מבהיק. 

לא, זה מה שחסר לי , תסתום ! הצעירה שמה אוזניות ,הצעיר והחייל נשרכים מאחוריה.

החייל ימתין שעה, לאחר מכן יתרחק . הרחפנים יתריעו אם יהיה צורך.

הצעיר מתבונן בדירתה .ברד מתחיל לרדת וקצתו מכה ומתפרץ לדירה. שיט, שיט, שיט. תעזור לי. היא  מלקטת בזרועותיה חולצות, מכנסים, גרביים חזייה עטיפות של טובלרון נופלות מידיה.

הערימה שבין זרועותיה מוטלת על ערימות גבוהות הסתורות על הספות , זורקת גם על הכיסא עליו התכוון לשבת. נו, שב כבר, אתה מלחיץ, אותי, שב עליהם. אתה לא מוריד את המסכה , אתה לא מדבר , אתה ? אני לא סובלת שתיקות,אנשים שמדברים כל הזמן , קרחים, צבא , שאומרים לי מה לעשות, ביקורת , ביישנים, כאלה שחושבים את עצמם , אובססיביים ...

גילי . 

יהודית. רוצה גלידה ?  מוציאה קופסה עגולה מתחת לחזייה שחורה. שמתי לפני שיצאתי, שיפשיר קצת ? הסגר הזה עושה אותי רעבה , תשמע , זה לא ילך. יש לנו שבועיים . אתה לא מדבר ? 

קשה לי לנשום . הדירה מבולגנת, אני לא יכול.

אני אגיד לך מה אני לא יכולה , לראות את כל השחורים שיש בפנים שלך . היא דוחפת את כתפו העטופה חולצת פלנל משובצת, חשבתי שכבר אסור ללכת עם אלה . משטרת אבן גבירול אוסרת ללכת בחולצות כאלה. נצטרך להיפטר מהן . הוא מנסה להתנגד והיא מרימה יד מאיימת ובידה חזייה שחורה והגרוגרת בצווארו  עולה ויורדת. תשתוק כבר, אל תזוז. יש לי שיחת סלולר . סתום עד שאסיים .

לא נראה לי, זה לא ילך , אתה מדבר כל הזמן ומרוכז בעצמך ולא נותן לי להשחיל מילה . לא בא לי לתת צ'אנס, יאללה, שחרר , תמות גם אתה . היא מטיחה את הסלולר ,עוטפת ולוחצת גרונו של גילי , לוחצת פצעונים לוחצת באפו ומקיזה  פצעונים קטנים ושמנמנים . הוא מתלונן דרך המגבת מטלטל ראשו . כדאי לך מאוד לשתוק, אל תוציא מילה. שעה ארוכה היא לוחצת . לפעמים הוא מוחה. כולכם אותו הדבר , בכיינים , מרוכזים בעצמם . אחרי שעה היא נעצרת . ידה משתהה על צווארו . גרוגרתו עולה מעלה מטה, מתנשם. היא טופחת על שכמותיו. נו, אין לי כל היום . לא, זה לא ילך, אני אשתגע. הוא פושט את החולצה. , היא בוחנת אותו כשהיא מתרחקת, יש לנו הרבה עבודה.

מה את ? 

אתה מוכן לשתוק כבר ? למה אתה לא יכול לשתוק ? למה ? היא מחממת שעווה , שעה ארוכה היא מורחת ומושכת רצועות ארוכות מחזהו המתותל במשיכה רמה , עיניו יוצאות מחוריהן, היא מהסה אותו ,אחרי שעה פניו סמוקות והוא מזיע כולו . מצחו הגבוה בוהק והיא מתקרבת . די כבר. היא אומרת . תשתוק , די כבר , כמה אתה מדבר ?  מתרחקת ממנו ומתקרבת, בוחנת אם נותר פצעון או שערה סוררת ,פתאום מנקרת ספק  נושקת למצחו, לצווארו , הוא מתנשם .היא מתיישבת עליו. מושכת חלקי לבוש. נצמדת , נאחזת בצווארו , עוצרת ונלחצת,עוצמת עיניה , לוחצת ודוחפת בטנו ושוב נאחזת, שורטת , מושכת בשערותיו. שיערה דבוק לפניה.

חייבת סיגרייה. היא נחלצת ממנו . 

הייתי רוצה שלא.. 

אני רעבה ועייפה. מטילה עצמה עירומה על ערימת הבגדים . רק שלא אעשה כאן שריפה, זה יהיה אחד הקטעים. היא נרדמת והוא מחלץ ממנה הסיגרייה , לובש תחתונים ושעה ארוכה מסדר את הדירה, מקפל , מלקט פירורים זורק אשפה, בסוף מדליק את שואב האבק. מה קרה, מלחמה ?אויש איפה אני ?  מצאת את השמיכה שחיפשתי כבר שלושה ימים. הדירה אפופה ריח פלפלים ושום .

דוקרת וטועמת במזלג  , השמיכה נשמטת מגופה ופטמותיה זקורות. לא, זהו, נתתי לך עד עכשיו לקבוע. הוא שם על כתפיה שמיכה ומניח לפניה את הלוח ועליו רשומות  בטוש תקנות.

לא לעשן בדירה .

לא לזרוק בגדים ואשפה על הרצפה וספות,

תורנויות 

שעת כושר.

אוכל במקרר ולא על בגדים 

עכשיו ככה זה יהיה. הוא אומר ,שב ומתקין עליה השמיכה שמחליקה ממנה , לא זורקים על הרצפה. 

ידעתי שזה לא יעבוד בינינו . שבועיים...זה לא יעבור  . הכי אני שונאת אובססיבסיים . גרוגרתו עולה ויורדת . 

וחוץ מזה ... הוא מרים אצבעו, בחוץ נשמע כרוז לאנשים לשוב  לבתים , שרשראות עצומות רועמות בכבישים ,רכבים שחנו באזור אסור לחנייה נגרסות תחת השרשראות , מגפונים רועמים לסגור תריס, מסוק מתקרב ומתרחק   .

אוי תשתוק כבר . יהודית  סוכרת את פיו של גילי ומטילה אותו על הרצפה.

אתם בסדר?  שמענו צעקות . זה הצבא, אתם בסדר ?נשמע קול מעבר לדלת הדירה.

היא פותחת את הדלת  עירומה והקצין השמן  רץ למטה ונשקו מסתבך במעקה מברזל , כמעט נופל. שלא תבוא לכאן דרום קוריאה , שמעת ? 

הימים  חולפים , יהודית מדברת רוב הזמן , גילי מתקין תקנות, מנקה ומסדר, מרים פריטי לבושה ולבושו ,ומושתק שוב ושוב במעשה אהבים, יהודית מתלוננת שאינה סובלת שהוא מדבר כל הזמן , שהוא מרוכז בעצמו .ביום חמישי ליהודית חם  והיא מתהלכת עירומה. גילי מודד את חומה ,  מזה 4 שעות חומה לא יורד מ38 מעלות. הזמינו את מד"א שאמרו שהם בדרך ,תיכף יגיעו , גם למחרת, בסוף מוקדנית מד"א אומרת שעליה להתקשר למרפאה, הרופאה אומרת שתתקשר למד"א , אחרי זה נותנים לה טלפון של רופא המחוז , מקומך בתור 300 , ניתן להשאיר הודעה , גם ביום שלאחריו. חומה לא מפסיק לעלות,39.5 , אוף, אין בגד להסיר , הדלקת את החימום , סתם לעצבן אותי , היא שוכבת והוא מתעקש לערות לפיה שלוש כפיות מרק , כל השאר היא מקיאה, דוחפת ידו ואומרת שהיא שונאת, שונאת שונאת שהוא כזה ...

הרופאה מתקשרת ביום שישי למסור שאם ביום ראשון לא ירד החום ,שתתקשר ביום שני כדי שביום שלישי תשלח פקס אם רק תמצא פקסימיליה אל רופא המחוז ותוך יומיים, גג עשרה ימים תאושר לה בדיקה, מה את חושבת לעצמך, אם היו נותנים לכל אחד בדיקה , תשתעלי אל המרפק , תשתי חם.

תמותי. לוחשת  יהודית,גרונה יבש .

מה אתה מסתכל ? אני לא יכולה שאתה ..ביום השמיני יהודית קמה , למה הסדין שלי רטוב ? למה כל ה... הייתי חולה ? שלא תחשוב שאגיד תודה .

בערב ראש הממשלה מודיע שהסגר יופחת אם הציבור יישמע להנחיות  , יהודית שולחת את גילי לדירתו בהשופטים , ידעת שזה לא יסתדר בינינו, נכון ? הוא מהנהן ושתי דמעותיו כשתי מפולות שלגים עומדים על הסף.

אחרי שעה  יהודית צועקת בסלולר שהיא לא מוצאת  את המצית , גילי רץ אליה , הקצין השמן מנסה לרוץ אחריו צועק שאסור לרוץ ברחובות. אחרי זה יהודית תגנח כשיעשו אהבים, הקצין יעלה לשאול אם הכול בסדר , גילי יישלח שוב לדירתו, שרשראות יישמעו ברחובות, מסוק ינמיך .